29.12.15
צוות בטיפולנט
שניכם הורים מסורים, שניכם משקיעים את מיטב המאמצים והמשאבים שלכם בילד, שניכם אוהבים אותו בכל ליבכם ונמסים מכל חיבוק והתמסרות שלו ושניכם, מה לעשות, נפגעים עד עומק נשמתכם כאשר הוא מצהיר בקולי קולות שהוא "רוצה רק את אבא" או דווקא מסרב בתוקף שאבא יהיה מי שיספר לו סיפור לפני השינה.
מה המשמעות של העדפה של ילד לאחד ההורים? האם יש סיבה לדאגה? ואיך נכון להגיב?
זה לא אתה, זה הוא: מדוע ילדים מעדיפים את אחד ההורים?
קודם כל, אתם יכולים לנשום עמוק ולהירגע: העדפה של הורה אחד על פני השני היא תופעה שכיחה ביותר בילדות, וכמעט כל זוג הורים התמודד עם תקופות בהם הילד הפגין העדפה ברורה לאחד מהם או יותר מכך - חוסר רצון והתנגדות לאחד ההורים. מצבים אלו עשויים להיות נקודתיים ("היום אמא מקלחת אותי!") או להימשך לאורך תקופה ממושכת, ולהיות גורפים או דווקא ממוקדים בתחום ספציפי ("רק אבא מספר סיפורים טובים לפני השינה").
ביטויי ההעדפה של הילד להורה השני מעוררים לא פעם תחושות של אשמה, עלבון, כעס על "כפיות הטובה" ולעתים אף רצון להתרחק ולסגת מהילד כדי למנוע עלבון נוסף. בנוסף, הם מלווים פעמים רבות בחששות, נקיפות מצפון ותחושה של ערעור: מה אני עושה לא בסדר? אולי אני לא משקיע בו מספיק? אולי אני לא הורה מספיק טוב? תחושות אלו עלולות להביא בחלק מהמקרים גם לקנאה בהורה ה"מועדף", כעס עליו או האשמה בלתי מוצדקת שלו בפינוק יתר של הילד ("הוא אוהב אותך רק כי אתה אף פעם לא אומר לו לא"). בסבך של רגשות אלו, לא פעם קשה לנו לזהות או לזכור את הגורמים המביאים במקרים רבים לשינויי העדפה אלו.
ראשית, בשלבים שונים של התפתחותם הפסיכולוגית ילדים זקוקים לדברים שונים. כך, למשל, תינוקות רבים הצמודים וקשורים בעיקר לאימם מפתחים העדפה לאב בנקודות של "קפיצה" התפתחותית המאופיינת בהרחבת העצמאות: האב, אשר לא בילה עם הילד את חופשת הלידה ואולי גם נמצא מחוץ לבית שעות ארוכות יותר, מאפשר לילד ליצור קשר שמחוץ לקשר הסימביוטי והצמוד עם האם ובהתאם, עשויה להתפתח העדפה אליו בתקופות אלו. בדומה, פעוטות בנים אשר היו "ילדים של אמא" עשויים לגלות העדפה לאב בתקופה בה הם מגבשים את זהותם המגדרית הגברית. אימהות רבות חוות תסכול משמעותי במצבים אלו מאחר והילד, כביכול, מעדיף את ההורה שמשקיע בו פחות. אלא שהתבוננות מעמיקה יותר מצביעה על כך שהעדפת האב היא אמצעי התפתחותי, ולא ביטול של משמעות הקשר עם האם.
מעבר לכך, ילדים רבים מעדיפים את אחד ההורים מאחר והם זקוקים בתקופות מסוימות לאיכויות הספציפיות שלו. כך, למשל, בתקופה של מעבר או שינוי הילד עשוי להעדיף את ההורה המאופיין ברכות ויכולות הכלה גבוהות יותר, בעוד שבתקופות אחרות הוא עשוי לגלות העדפה דווקא להורה איתו מובטחים צחוק והשתוללות. בהקשר זה כדאי גם לזכור כי לילדים יש פעמים רבות "חיישנים" רגישים ביותר והם קולטים מה הם יכולים לקבל מכל אחד מההורים בתקופות שונות. כך, למשל, הילד עשוי לגלות העדפה לאחד ההורים בתקופה בה ההורה השני מדוכא או מתוח במיוחד.
לצד ההיבטים הרגשיים העשויים להביא להעדפת אחד ההורים, העדפה זו עשויה לשמש גם כאמצעי תקשורת של הילד. לפעמים, העדפת אחד ההורים היא דרכו של הילד להצביע על כך שההורה המועדף הוא דווקא הורה שאינו נוכח דיו בחיי הילד, כאשר ה"העדפה" היא הדרך למשוך אותו אל תוך הקשר. במקרים אחרים, ההעדפה יכולה להוות מניפולציה או אמצעי להענשת או הנעת ההורה הלא מועדף: כך, למשל, ילד שננזף על ידי אביו עשוי להימנע ממנו דרך העדפת האם, וילד שמרגיש שדחייה של אמו תגרום לה לרדוף אחריו ולשחד אותו בממתקים עשוי להשתמש בהעדפת האב באופן מניפולטיבי.
לסיכום, ניתן לומר כי העדפה של ילד לאחד ההורים מבטאת פעמים רבות היבטים התפתחותיים תקינים ולא הוכחה אובייקטיבית לכך שאחד ההורים הוא הורה טוב יותר. עם זאת, לא תמיד קל לזכור זאת כאשר תחושות העלבון והאכזבה מציפות אותנו. להלן מספר טיפים שיסייעו לכם להגיב נכון להעדפה של ילדכם.
"אבל את אמא אני אוהב יותר!": איך מתמודדים?
הקשיבו לילד - הילד מעדיף את אחד ההורים באופן קבוע? זו הזדמנות מצוינת להבין מה עובר עליו. נסו להבין מה עומד מאחורי ההעדפה: בעיה אמיתית בקשר עם אחד ההורים? מניפולטיביות? צורך התפתחותי? הבנה מעמיקה יותר של מקור ההעדפה תאפשר לכם להבין טוב יותר את המקום ההתפתחותי בו הילד נמצא ואת צרכיו, ואולי גם תקל על תחושות התסכול והעלבון. במידה ואתם מרגישים שהעדפה של הילד משקפת בעיה בקשר עם אחד ההורים, נסו לבין יותר לעומק את מקור הקושי ופנו אל הדרכת הורים במידת הצורך.
הגיבו באופן פרופורציונלי - נעלבת? נפגעת? זה הזמן לנשום עמוק, לבלוע את העלבון ולווסת את תגובה. הפגנת תגובות עוצמתיות של עלבון ("עכשיו אני עצובה"), נקמנות ("אז גם אני לא רוצה לשחק איתך!"), כעס והגבלה ("אצלנו אין דבר כזה 'רק אמא'!"), חרדה ("למה? אתה לא אוהב יותר את אמא?") או ניסיונות "שוחד" ופיצוי עלולים לעורר בילד אשמה וחרדה על ה"נזק" שגרם או לחלופין - לעודד באופן עקיף התנהגויות של העדפה של אחד ההורים עקב תשומת הלב הרבה (החיובית או השלילית) שהן גוררות. לכן, מתנו את תגובתכם והגיבו באופן אמפתי וענייני - "אוקיי, היום אבא יקריא לך סיפור"; אני מבין שאת רוצה את אמא אבל אמא תחזור יום מאוחר ולכן אני אעשה לך אמבטיה".
כבדו את העדפת הילד - האם לכם עצמכם לא קרה שבתקופות מסוימות העדפתם את חברתו של חבר או בן משפחה מסוים? סביר להניח שכן, ושבתקופות אלו "הלכתם עם הלב" ונתתם מקום להעדפה. לילד יש פחות אפשרויות בחירה ושליטה ולכן, נסו עד כמה שאפשר לכבד את העדפותיו, להגיב אליהן באופן אמפתי ולהיענות להן. זאת, כל עוד אתם מרגישים שמדובר בהעדפה סבירה ולא, למשל, בשימוש מניפולטיבי בהעדפה, או ב"קואליציה" של ילד והורה מול ההורה השני לנוכח סכסוך בין ההורים.
כבדו את עצמכם - לצד הכבוד להעדפות הילד, חשוב שתזכרו שלא להפסיק לכבד גם את עצמכם ואת הצרכים שלכם. לילד מותר להעדיף הורה אחד, אבל בהחלט אסור לו להרביץ או לדבר בחוצפה להורה השני. בדומה, לילד מותר להתאכזב מכך שהורה מסוים לוקח אותו לגן, אבל האכזבה שלו אין משמעה שאתם צריכים להפוך סדרי עולם כדי להיענות להעדפתו.
התבוננו בדינמיקה הזוגית והמשפחתית - מעבר לגורמים הקשורים בילד עצמו, חשוב להתבונן גם על ההקשר הזוגי והמשפחתי בו מופיעה ההעדפה של הילד, ובפרט במקרים בהם מופיעה העדפה מתמשכת וקיצונית לאחד ההורים. במקרים אלו, התנהגות הילד עשויה לשקף לאו דווקא צרכים או נטיות שלו עצמו, אלא תגובה לדינמיקות משפחתיות בעייתיות. בין דינמיקות אלו עשויים להיכלל סכסוך הורי בו הילדים נדרשים לבחור בין ההורים, תחרות בין הורים, תחרות בין אחים בה נוצרת חלוקה בין "ילדים של אמא" ו"ילדים של אבא", לחץ עז ולא מודע שמפעיל אחד ההורים על הפגנת אהבה ונאמנות וכן הלאה. כאשר העדפת הילד מבטאת תגובה לדינמיקות משפחתיות מסוג זה מומלץ לפנות אל הדרכת הורים מאחר ודינמיקות אלו נוטות להשפיע בהיבטים נוספים והרסניים על המערכת המשפחתית ויחסי ההורה-ילד.
