איך לדבר עם המתבגר על הרשתות החברתיות?

30.05.22

צוות בטיפולנט

רואים את בנכם המתבגר מעביר חלק ניכר מזמנו מול סרטונים בטיקטוק? חשים כי רוב חיי החברה של בתכם קורים בוואטסאפ ולא במציאות, ואין לכם מושג מה הולך שם? נדמה לכם כי מצב רוחו או רוחה השתנה, הם מוטרדים ומכונסים בעצמם יותר, ואתם תוהים אם זה קשור למשהו שראו או קרה להם באחת הרשתות החברתיות? הדבר המתבקש הוא לדבר על זה, אבל מה לעשות שבכל פעם שאתם מנסים לפתוח איתם בשיחה על הנושא הם מיד מתפוצצים והולכים לחדרם? בכתבה זו נתמקד ב-4 טיפים איך לפתח שיחה עם ילדים מתבגרים (וגם קצת צעירים יותר), על הרשתות החברתיות.

טיפ 1: להתחיל עם שאלות פתוחות (ולא בהרצאות)

אף אחד לא אוהב שמרצים לו. אבל עבור מתבגרים, הרצאות יכולות להיות בלתי נסבלות כמו צליל ציפורניים על לוח. אז מה אפשר לעשות במקום? לשאול שאלות פתוחות. מכיוון שמתבגרים הם אלופי העולם בתשובות בנות מילה אחת, שאלות סגורות הן פחות מומלצות. נסו שאלות כמו:

* על מה אתה מבזבז הכי הרבה זמן ברשתות החברתיות בימים אלה?

* איך אתה מרגיש כשאתה משתמש באינסטגרם/ בטיקטוק/ בקבוצות בוואטסאפ?

* ניסית פעם לצמצם את השימוש ברשתות חברתיות? למה?

* מה אתה חושב שמבוגרים מפספסים בנוגע לשימוש של מתבגרים ברשתות חברתיות?

* איך הרשתות החברתיות השפיעו על הבריאות הנפשית של חברים שלך?

להרבה מתבגרים יש בהחלט מה לומר בנושא, אבל הם עלולים להיכנס למגננה ולשתף פחות כאשר השאלה מתמקדת בהם. שאלות המנוסחות באופן כללי או בנוגע לאחרים (למשל חברים), יכולות להוביל לפתיחות ושיתוף גדולים יותר מצדם.

טיפ 2: להקשיב באמת (ולא להמתין להזדמנות להביע את דעתך)

הקשבה פעילה היא אחד מהכלים המשמעותיים ביותר לתקשורת במערכות יחסים. חשבו על השיחה הקשה האחרונה שהייתה לכם עם ילדכם, בן או בת הזוג, חבר, או קולגה. חשבו מה עשיתם בזמן שהם דיברו. האם התמקדתם בהקשבה? או במקום זאת הכנתם בראשכם טיעונים מוחצים וסותרים לדבריהם אשר מתחילים ב: "כן, אבל" או: "אבל מה לגבי...?".פעמים רבות אנו לא באמת מקשיבים אלא רק מחכים לתור שלנו לדבר, ולרוב גם להזדמנות להוכיח שהאדם השני טועה. להיות בצד השני של זה לא נעים לאף אחד. אבל למתבגרים חוויה כזו יכולה להיות מכעיסה מאד.

אם לעתים קרובות אתם מוצאים את עצמכם נכנסים למלחמות עם ילדכם, מדברים זה על גבי דבריו של זה, ונשארים מבוצרים כל אחד בעמדתו, יש סיכוי סביר שאתם לא מקשיבים הקשבה פעילה. במקום זאת, נסו לתפוס את עצמכם בכל פעם שעולות בכן מחשבות מסוג "כן, אבל...", והתמקדו בהקשבה למה שהילד שלכם מנסה לשתף איתכם.

טיפ 3: לתקף את הרגשות של ילדכם (ולא לבטל את הדאגות שלו)

כאשר אתם מקשיבים לילדכם והוא משתף בדברים קשים, יכול להתעורר בכם רצון חזק לספק לו הרגעה. כך למשל, אחרי שילדכם אמר משפט כמו "החיים של כולם נראים הרבה יותר כיפים משלי!", אתם עלולים להרגיש דחף לומר משהו כגון "אני בטוחה שזה לא נכון". הבעיה היא כי בני נוער (ובעצם כולנו) עלולים לשמוע כאילו מה שאתם אומרים בעצם זה: "לרגשות שלך אין תוקף".

במקום זאת, נסו לחשוב על מה שאמר לכם, ולתקף את הרגשות ששיתף. לשם כך, אמרו לו מה שמעתם, תוך שימוש במילים מעט שונות, למשל: "נשמע כאילו אתה מרגיש שאתה היחיד שלא עושה כיף" או: "נשמע שזה גורם לך להרגיש בודד". לכאורה יש בטיפ זה משהו נוגד תחושת-בטן. אם נתקף את הרגשות השליליים של הילד, זה לא רק יגרום לו להרגיש גרוע יותר? למעשה, עשרות שנים של מחקרים מראים כי תיקוף רגשות, בכל גיל ובהקשרים שונים, הוא בעל תועלת רבה, גם לאדם עצמו וגם לשיחה. בעקבות כך, האדם השני ירצה להיפתח אליכם עוד, והדבר יתרום לתחושה כי שניכם "באותה הקבוצה" ולא זה נגד זה.

אבל מה עושים כאשר המתבגר משתף בדברים בעייתיים יותר? במקרה זה, הטריק הוא לעזור לו לחקור את המחשבות שלו בעזרת שאלות המשך פתוחות – ולא דרך מתן עצות או הרצאות. כך למשל, אם ילדכם שיתף עתה כי הוא מרגיש מכוער אחרי שגלל את הפיד של רשת חברתית כלשהי, כי "כולם נראים יותר טוב ממני", נסו לשאול שאלות כגון "מה לדעתך אנשים עושים כדי לשנות את איך שהם נראים בתמונות באינסטגרם?" או: "האם הילדים בכיתה נראים אותו דבר בבית הספר וברשתות?". שיחה אחת לא תשנה לגמרי את מחשבתו אבל היא יכולה לגרום לו להתחיל לבחון אותה מחדש.

טיפ 4: להמשיך לדבר (ולא לוותר)

אף אם תיישמו את כל הטיפים אשר ניתנו כאן, יכול להיות שלא תהיה לכם שיחה טובה ממש עם ילדיכם, או אולי השיחה תרגיש טוב באותו הרגע, אבל שבוע לאחר מכן זה ייראה כאילו שום דבר לא השתנה. זה בסדר. זכרו כי הקשר של ילדכם (וגם שלכם עצמכם) עם הרשתות החברתיות התעצב במשך שנים של שימוש, וממשיך להיות מעוצב הן על ידי דעות והתנהגויות של בני אותו הגיל, והן על ידי אלגוריתמים חזקים ברשתות עצמן. שיחה אחת לא יכולה לתקן הכל, אבל היא כן יכולה לפתוח דלת לדיאלוג מתמשך. המשיכו לדבר, המשיכו לחזור אל רשימת הטיפים ואל תוותרו!

לצד זאת, אם אתם מתרשמים מהחמרה במצב הרוח של ילדיכם, שינוי לרעה במראהו החיצוני, נטייה להסתגרות, התכנסות או פגיעה בתפקודו בתחומי החיים השונים (לימודים, חברה, משפחה, ועוד), ואתם סבורים כי הדבר קשור בשימוש ברשתות החברתיות, והניסיונות לשוחח עמו בנושא אינם צולחים, אל תישארו עם זה לבד – פנו לעזרה מקצועית, לבחינת אפשרות לטיפול בילדכם ולהדרכת הורים עבורכם.