שכחו אותי בבית - חופשה בלי הילדים

צוות בטיפולנט

גם השנה לונדון לא מחכה לכם, ואפילו סוף שבוע בצימר נראה רחוק מתמיד?

אחת הסיבות השכיחות ביותר לויתור על חופשה זוגית היא הורות לילדים צעירים. "אין לי לב להשאיר אותה לבד", "גם ככה אני לא אוכל להינות כשהוא סובל", טוענים הורים רבים ומכינים עצמם לעוד קיץ בג'ימבורי. מדוע כל כך קשה לצאת לחופשה בלי הילדים? מאיזה גיל אפשר להשאיר את הילד אצל הסבתות? איך להכין את הילד (ואת עצמכם) לפרידה?

למה כל כך קשה לצאת לחופש?

אחת מתופעות הלוואי השכיחות ביותר של ההורות היא רגשות האשמה ונקיפות המצפון. בתקופתנו, המסר הרווח שסופגים הורים הוא שטובת הילדים קודמת לכל, ומסר זה מחלחל לעיתים באופן עמוק עד כדי שיכחה של טובת ההורה. הורים רבים חשים כי יציאה לחופשה זוגית בלי הילדים היא פינוק, מותרות ואף ביטוי לאגואיזם, וחשים- ולא פעם בצדק- שנקיפות המצפון לא יאפשרו להם להינות מהחופשה.

תפיסת החופשה כמותרות מוצדקת באופן חלקי בלבד. חופשה זוגית אכן אינה הכרח וצריכה להיות מותאמת במידה מסוימת לצרכי הילד- גילו, מידת רגישותו ונסיבות הקשורות בעיתוי הספיציפי. יחד עם זאת, כיום ברור שרווחתו של הילד תלויה באופן ישיר ברווחתו של ההורה וביכולתו לדאוג לא רק לילדו אלא גם לעצמו. הורות, לצד חלקיה המהנים והמרגשים, היא משימה מתישה ושוחקת וחופשה מאפשרת להורה לנוח, לישון (זוכרים? לילה שלם ברצף) ולחזור להורות בכוחות מחודשים. הורות לילדים צעירים אף מלווה אצל חלק מהזוגות בהתרחקות ושחיקה, וחופשה זוגית מסייעת בהתקרבות ומהווה 'תזכורת' לחשיבות ההשקעה בקשר הזוגי.

באיזה גיל אפשר להתחיל?

"מאיזה גיל אפשר לנסוע בלי הילד" היא אחת השאלות השכיחות ביותר המעסיקות הורים.

אחת הטעויות הנפוצות היא ההנחה שמוטב לנסוע בגיל צעיר ככל האפשר, "כי גם ככה הוא עוד לא מבין". ילדים עד גיל שנתיים-שנתיים וחצי מצויים בשלב בו אחד האלמנטים החשובים ביותר להתפתחותם הנפשית התקינה הוא הקשר לדמויות מטפלות קבועות. כאשר ההורה 'נעלם', משאביו הקוגניטיביים והרגשיים של הילד עדיין לא מאפשרים לו לתפוס כי ההורה אכן יחזור והקשר עמו ימשך, ולכן חופשה עלולה להיות מפחידה ומטלטלת הרבה יותר מאשר בגילאים בוגרים יותר.

העיתוי בו ניתן לנסוע לחופשה ללא הילד אינו תלוי רק בגיל הילד, אלא גם באפשרויות הטיפול בו. ילד שהקשר שלו עם סבתו חזק ויציב יגיב טוב יותר לחופשה בה הוא נשאר עם סבתו ביחס לילד שנשאר אצל קרובי משפחה שאינו מכיר, ולילד בעל קשר חזק עם שני הוריו יהיה קל יותר להתמודד עם נסיעה של אחד מהם ביחס לילד שאמו היא המטפלת הבלעדית שלו. חשוב לציין גם כי גם כאשר גילו של הילד נראה מתאים לחופשה בלעדיו, יש להתחשב בגורמים נוספים ולהשתדל שלא לנסוע כאשר הילד חולה, חשוף לסיטואציה רגשית מורכבת או מתמודד עם שינוי משמעותי כמעבר דירה או לידת אח.

אוקיי. החלטנו לנסוע. איך עושים את זה?

עכשיו, אחרי שהחלטתם שחופשה לא תגרום לגוזל נזק נפשי בלתי הפיך, הגיע הזמן לתכנן את החופשה כך שהפרידה תעבור עליכם באופן הקל ביותר.

איפה ועם מי להשאיר את הילד? באופן טבעי, העדיפות היא להשאיר את הילד עם אנשים שהוא מכיר ומרגיש עמם בנוח. חשוב שלא להפריד בין אחים וכדאי להשאיר אותם יחד עם אדם שמטפל בהם ומכיר אותם גם במהלך השגרה היומיומית. באופן כללי מומלץ להשאיר את הילד בביתו כדי שלא למנוע התמודדות עם שינוי נוסף, אך ילדים שמכירים ואוהבים את בית הקרוב שאיתו ישארו עשויים להינות מ"חופשה" בביתו.

מתי ליידע את הילד על החופשה? הכנה מראש חשובה ליכולתו של הילד להתכונן לפרידה ולכן יש ליידע אותו מראש, בהתאם לגילו, ולאפשר לו לשאול ולהתארגן לקראתה. חשוב ליידע את הילד רק לאחר שהתקבלה החלטה סופית לגבי החופשה, ולא לשתף אותו בהתלבטויות לגביה.

איך לארגן את ה'חופשה' של הילד? עבור ילדים צעירים מומלץ לשמור על שגרה הדומה במידת האפשר לשגרה היומיומית הרגילה, אך ילדים בוגרים יותר יכולים להינות דווקא מחופש מהשגרה ומפינוקים ובילויים עם הסבתא או בני הדודים. בכל הגילאים, כדאי לתכנן מראש את השגרה של הילד במהלך הנסיעה, כדי להפחית את תחושת אי הוודאות וחוסר הביטחון. כחלק מהתכנון המוקדם, חשוב להעביר מראש למטפלים שישארו עם הילד את 'הוראות ההפעלה' הייחודיות לו: המאכלים שהוא אוהב או שונא, אלרגיות וטיפולים רפואיים מיוחדים, הרגלים ספיציפיים.

איך שומרים על קשר? שמירה על קשר עם הילד בעת החופשה תקל עליו ובינינו- גם עליכם. חשוב ליידע את הילד מראש על כך שתהיו איתו בקשר במהלך החופשה ולנסות להתקשר אליו בכל יום. ילדים צעירים עשויים לסרב לשוחח בטלפון ויש לכבד את סירובם ולמסור דרישת שלום, נשיקות וגעגועים דרך אחים גדולים או המבוגר המטפל בהם. דרך נוספת לשמירה על קשר היא הכנה מראש של 'טבלת יאוש' או השארת מכתב או הפתעה קטנה.

ואיך חוזרים? גם החזרה היא חלק מהתמודדותו של הילד עם החופשה ולכן יש לנהל אותה באופן נכון. חשוב שלא להעביר מסר, מילולי או באמצעות כמות מתנות מוגזמת, שהילד עבר "טראומה" המצריכה פיצוי, וחשוב עוד יותר שלא להבטיח להמנע מחופשות להבא. חלק מהילדים עשויים להגיב בכעס או התרחקות זמניים ויש לקבל אותם בהבנה, ולהדגיש שלמרות הכעס של הילד - ההורה התגעגע ושמח לראותו.

היכנסו לקריאה נוספת אודות הדרכת הורים