מה הקשר בין טיפול נפשי לסימפטומים גופניים?

צוות בטיפולנט

הגוף והנפש קשורים זה לזה והאופן בו הם משפיעים ומושפעים האחד מהשני לעיתים אינו ברור ומובן לנו. מה שכן ידוע זה מכבר, הוא שפעמים רבות תסמינים פיזיים מובילים לתסמינים נפשיים, ולהפך. מחלות ותסמינים גופניים נלווים לא אחת למתח ואף התמודדות נפשית משמעותית. לעיתים התסמינים הגופניים מהווים סממן לקושי רגשי, אשר מוביל, משמר או מחמיר את ההתמודדות הפיזית. יחד עם זאת, כאשר אנו חווים תסמינים גופניים, ההמלצה היא קודם כל לפנות לבירור רפואי מקיף על מנת לבחון את הסיבה ואת אופן הטיפול ההולם.

לעיתים, תסמינים ומחלות גופניות ילוו או יתגברו בעקבות מצבים רגשיים שונים. למשל, מחלות אוטו-אימוניות, כדוגמת זאבת, פיברומיאלגיה ופסוריאזיס, אשר באות לידי ביטוי בהתקפים אשר נמצאו מקושרים למצבים רגשיים ולמתח נפשי. כמובן, אין הדבר אומר שלא ניתן, ואף רצוי, לפנות לטיפול רפואי פיזיולוגי מותאם על מנת להתמודד עם התסמינים הסומטיים. לצד זאת, בכתבה זו נבקש לשפוך אור על הקשר בין סימפטומים רגשיים וסומטיים, ועל האופן בו תסמינים גופניים עלולים להוות ביטוי של סימפטומים רגשיים שונים, ולהפך.

הגוף מדבר – כיצד נדע שהכאב הפיזי מבטא כאב רגשי?

כאמור, הקשר בין הגוף לנפש הינו בלתי נפרד, כך שכל הבחנה בין סימפטומים רגשיים לגופניים היא במובן מסוים שרירותית. מחקרים בתחום מראים שטראומות נפשיות גורמות לשינויים פיזיולוגיים ממשיים ברמה המוחית וההורמונלית. כמו כן, לדחק ומתח מתמשך, השפעות פיזיות אשר עלולות לבוא לידי ביטוי בין היתר ברגישות מוגברת למחלות.

יחד עם זאת, כמובן שקיימת הפרדה בין תסמינים גופניים לרגשיים, והפרדה זו נחוצה בכדי להתמודד באופן יעיל ואפקטיבי עם התסמינים. למשל, תסמינים של דיכאון עלולים לנבוע מתת פעילות של בלוטת התריס, אנמיה או חוסר איזון הורמונלי. לכן, ההמלצה היא שכאשר אנו פונים לטיפול רגשי, יש במקביל לבחון את ההיבט הפיזיולוגי. גם בכיוון ההפוך, כאשר אנו סובלים מתסמינים סומטיים, יש לבחון את ההיבט הרגשי.

לעיתים, מצוקה רגשית תהווה המקור לתסמינים הסומטיים ובפעמים אחרות, מצוקה ומתח רגשי עלולים לשמר או להחמיר את הכאב הפיזי. כמו כן, לעיתים הדברים "מסובכים" ואין מקור ברור ויחיד, כך שהכאבים הפיזיים והרגשיים דורשים שניהם התייחסות מותאמת. התמקדות בהיבט הפיזי או הנפשי גרידא, וזניחת האחר, עלולים להוביל להחמרת הסימפטומים, הפיזיים והנפשיים כאחד. לכן, יש חשיבות לשים לב לשני היבטים אלו, ולא להזניח אף אחד מהם.

• על כאב כרוני: היבטים נפשיים ודרכי התמודדות

  
• על הקשר בין בריאות פיזית ובריאות נפשית

  
• הבדל בין טיפול
  וחדר כושר
  

  

מדוע אנו "זקוקים" לסימפטומים גופניים כדי לבטא מצבים רגשיים?

במקרים רבים הסיבה לכך היא קושי בהכרה בקיומו של כאב רגשי, שכן כאבי ראש, בטן ובעיות גופניות שונות עשויות להיחשב מקובלות ולגיטימיות יותר. כך, היעדר לגיטימיות או חוסר היכולת לבטא את הכאב הרגשי בין האדם לבין עצמו או בינו לבין סביבתו מביא לחיפוש בלתי מודע אחר דרך ביטוי חלופית לסימפטומים. כך, לא פעם הגוף הוא שנבחר לתפקיד ה"שליח" המבטא את הכאב הרגשי. למשל, נמצא כי נפגעות תקיפה מינית סובלות מריבוי בעיות גסטרולוגיות והפרעות כאב כרוני ביחס לכלל האוכלוסייה.

לצד כאבים גופניים המבטאים קשיים רגשיים או נלווים להם, בחלק מהמקרים השימוש בגוף הינו אקטיבי, על מנת לבטא באופן פיזי את הכאב הנפשי הבלתי נסבל. דוגמאות שכיחות הן מצבים של הפרעות אכילה או של פגיעה עצמית באמצעות חתכים, כוויות עצמיות וכן הלאה. במצבים אלו הפגיעה המכוונת בגוף מאפשרת להביע כאב, לקרא לעזרה ולתת ביטוי לרגשות שונים כאשמה, זעם ושנאה עצמית. ביטויים מעודנים יותר של שימוש אקטיבי בגוף לביטוי מצוקה רגשית הם הרגלים שונים כמו כסיסת ציפורניים, תלישת שיער, אכילת יתר, הזנחת טיפול רפואי חיוני וכן הלאה.

מתי יש לשקול פנייה לטיפול רגשי?

הופעת סימפטום גופני מכל סוג שהוא מצריכה בדיקה רפואית. לצד פנייה לבדיקה וטיפול רפואי, יש לעיתים לשקול פנייה לטיפול רגשי אשר עשוי לזהות ולתת מענה לקשיים הרגשיים הנלווים, משמרים, מחמירים או אף עומדים בבסיס התסמינים הגופניים:

1. היעדר ממצאים רפואיים – במידה וערכתם את כל הבדיקות, פניתם לטובי המומחים ועדיין אין שום ממצא רפואי שמסביר את הבעיה, ייתכן ולכאב מקור רגשי שהעלאת המודעות אליו והטיפול בו יביאו להקלה גם בכאב הפיזי. כמו כן, גם אם המקור או הסיבה אינה רגשית, אך עדיין מגבלות הרפואה אינן מאפשרות מזור, טיפול יוכל לסייע בהתמודדות עם חוסר הוודאות וההשלכות של התסמינים הפיזיים.

2. נדידת סימפטומים – סבלתם מסימפטום גופני, טיפלתם בו, ומיד לאחר מכן הופיע סימפטום אחר שבהמשך פינה את מקומו לסימפטום שלישי? לפעמים זו דרכו של הגוף להתעקש על קבלת מענה רגשי, וייתכן כי פנייה לטיפול רגשי תוכל לסייע לכם לפנות למקור הרגשי של התסמינים. זאת, כמובן, לצד מענה פיזי מותאם.

3. עיסוק יתר בגוף – עיסוק יתר במשקל, בהרגלי האכילה, בהופעה החיצונית, במחשבות על ניתוחים פלסטיים וכן הלאה מבטאת פעמים רבות קושי לעסוק בנושאים רגשיים מכאיבים כדימוי עצמי נמוך וקשיים בין אישיים. העיסוק בגוף נדמה (באופן מודע או בלתי מודע) כפשוט יותר מהעיסוק בנפש, אך לאורך זמן אינו מאפשר התמודדות עם מקורות הקושי. לכן, במצבים אלו יש לפנות לטיפול רגשי אצל מומחים להפרעות דימוי גוף והפרעות אכילה.

4. הכאב הופך מרכזי ופוגע בתפקוד וברווחה – אם נדמה לכם או לבני משפחתכם כי הכאב או הבעיה הגופנית תופסים מקום לא פרופורציונלי בחייכם, או מובילים לפגיעה באיכות החיים ובתפקוד, יש לשקול פנייה לטיפול רגשי. טיפול רגשי עשוי לסייע בזיהוי מוקד הבעיה, ובהתמודדות עם הכאב הנפשי והשלכותיו על החיים.

מקורות

https://www.betipulnet.co.il/portal/lecture/body_mind_relationship_and_its_expression
_in_psychosomatic_situations

Paras, M. L., Murad, M. H., Chen, L. P., Goranson, E. N., Sattler, A. L., Colbenson, K. M., ... & Zirakzadeh, A. (2009). Sexual abuse and lifetime diagnosis of somatic disorders: a systematic review and meta-analysis. Jama, 302(5), 550-561.