06.06.19
צוות בטיפולנט
רונן לא ישכח את היום ההוא. הוא היה בטוח (כמה בטוח? משוכנע) שתורו הגיע. שזהו. שזה התקף לב, שזה הסוף. אבא שלו נפטר מהתקף לב, אז בטח גם הוא, לא? חייו עברו לנגד עיניו, האהבות, הילדים, העבודה, הפרישה המתוכננת שכבר לא תקרה. הרגעים היפים, הרגעים היפים פחות. ליבו הלם בחוזקה, הוא התקשה לנשום, ידיו רעדו והזיעו, ראשו הסתחרר והחזה - הלחץ בחזה. הוא עזב מיד את המשרד ונסע לרופא. הוא ידע שהוא יקבל אותו במקום, אחרת גם היה רץ למיון. עד כדי כך חש פחד וסכנה. "התקף לב?" שאל הרופא אחרי בדיקה יסודית, "לא, רונן. חווית רק התקף חרדה".
הלב תחת מתקפה, אך זה לא התקף לב
תסמינים של התקף חרדה יכולים לתעתע. הגוף, שמגיב לסכנה מדומיינת, מפעיל תגובות פיזיולוגיות – כאלה שמיועדות להתמודד עם סכנה כשהיא קורית במציאות, רק שכשמדובר בחרדה התגובות הן לא לסכנה ממשית (כמו לדוגמה לפגוש נמר ביער) אלא לחששות העמוקים והפנימיים ביותר שלנו. למשל, הדופק עולה, כדי לאפשר לכם לרוץ ולברוח מה"איום", או הנשימה שהופכת קשה וכבדה בעקבות כך, ותחושת הלחץ בחזה. מופעלת מערכת בגוף שאחראית על תפעולו במצבי סכנה. לא מפתיע, אם כך, שרונן חשש שהוא חווה התקף לב והיה שרוי בתחושת פחד גדולה. אך כמו שאמר לו הרופא – כך מתנהגת גם חרדה. ניגשתם לרופא, ערכתם את הבדיקות הנחוצות, נפסל רכיב פיזיולוגי רפואי, זה צעד ראשון וחשוב. ומפה, איך ממשיכים? כיצד ניתן לטפל בהתקף חרדה?
דוקטור, תציל אותי: טיפול תרופתי בחרדה
ניתן להקל על הסימפטומים של התקפי החרדה באמצעות טיפול תרופתי שיכול להקהות את התחושות הלא נעימות. מומלץ לגשת לפגישת הערכה אצל פסיכיאטר לקביעת הטיפול המתאים ביותר עבורכם, וחשוב לדעת שגם רופא המשפחה יכול לרשום טיפול מהסוג הזה. מרגישים נוח יותר מולו? שתפו אותו וחישבו יחד על צעדי ההמשך.
בואו נדבר על זה: פסיכותרפיה לחרדה
טיפול תרופתי נוגד חרדה מהווה לרוב תמיכה או בסיס לטיפול נפשי, ומומלץ לשלב אותו עם טיפול פסיכולוגי. קיימות מספר שיטות וגישות טיפול בחרדה תחת הגג הרחב של הפסיכותרפיה, אלה המרכזיות שבהן:
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): הוא אחת משיטות הטיפול הנפוצות ביותר בחרדה. CBT מבוסס על שינוי דפוסי חשיבה בלתי יעילים – תפיסות דיכוטומיות, מוגזמות ולא ריאליות של גורמים שהם דווקא ניטרליים ולא מאיימים. אם נשוב לרגע אל רונן, לפרש כל פעימת לב מוגברת או כל סחרחורת קלה כהתקף לב עלול להיות דפוס חשיבה כזה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יעבוד על זיהוי הטיות חשיבה, הבנת הגורמים להן והחלפתן בתפיסות מציאותיות ומסתגלות יותר ("זו רק נשימה כבדה, זה לא התקף לב", למשל).
אחד מכלי הטיפול ב-CBT הוא חשיפה הדרגתית – בנייה משותפת של המטפל והמטופל של "סולם התמודדויות" שמאפשר התמודדות בהדרגה עם מושא החרדה. בצעדים שקולים ומדודים, לאט, יחשף המטופל לדבר שמפחיד אותו יותר מכל ומהווה טריגר להתקף החרדה. זה יכול להיות מעליות, טיסות, מבחנים, בתי עלמין ואפילו חתולים. בחשיפה הדרגתית שמורה במסגרת הטיפול תוכלו ללמוד כיצד לשאת את הגירוי המפחיד ולהיות רגועים בנוכחותו.
בקליניקה יוכל המטפל ללמד אתכם טכניקות להרגעה עצמית, כמו דמיון מודרך, נשימות והרפייה, מדיטציה וכן אפשרויות להסחות דעת שיאפשרו להסיט את המרכוז מהחרדה ולהמשיך בשגרת החיים. טכניקות כאלה יכולות להיות עזרה מיידית וראשונה עצמית ולהפחית משמעותית את המצוקה. גם טיפול ביופידבק יכול להיות חלק מ-CBT או לעמוד בזכות עצמו. השיטה מתבססת על לימוד השגת שליטה בתגובות פיזיולוגיות אוטומטיות בלתי רצויות באמצעות מכשור שמספק משוב על תגובות אלה. אל חשש (וחרדה), זה לא כואב. וזה בעיקר נמצא יעיל.
טיפול פסיכודינמי: רואה בחרדה כביטוי לקונפליקטים נפשיים פנימיים ולא מודעים (קראתם תת מודע וחשבתם על פרויד? לא טעיתם, הוא אבי הגישה הפסיכואנליטית). כשיפתר הקונפליקט – תפתר החרדה. לכן, טיפול מהסוג הזה, שקרוב לודאי יהיה מתמשך ומעמיק, יתמקד בהתבוננות, בחקר ובשאיפה לתובנות באשר לגורמי החרדה והבנתם. משהם יובנו, תושג הקלה במצוקה.
והעיקר – לא לפחד כלל
אם חוויתם התקף חרדה אחד, לרוב (ולצערכם) סביר שיתרחש שוב, אולי בעוד כמה ימים, אולי בעוד כמה חודשים. רונן שהיה בטוח שהוא בסכנת חיים – יחווה זאת פעם נוספת בהמשך, אך בפעם הזו, באמצעות טיפול הולם ידע טוב יותר להתמודד. התקפי חרדה מתמשכים עלולים לפגוע באיכות החיים, להביא למצוקה ולשחיקה. אל תישארו איתם לבד. סיוע נפשי, עם או ללא סיוע תרופתי, יכולים לעזור לכם בהתמודדות.
