בכל משפחה ובכל מערכת יחסים, ישנם דברים שאינם נאמרים. חלקם סודות, וחלקם ידועים לכל, אבל קיים איסור לא מפורש לדבר עליהם. לחומרים אלה קראנו בספר זה "הלא ידוע המשפחתי", וניסינו לתאר כיצד הם גורמים לסבל וחסימות בתוך יחסי המשפחה. כמו כן, שרטטנו בספר זה הצעות לטיפול ועיבוד שלהם במסגרת של טיפול נפשי.
כשכל אחד מאתנו חושב על משפחתו, הוא ודאי חש בקיומם של זרמים תת קרקעיים אלה. במשפחה אחת, אסור לדבר על "המחלה". במשפחה אחרת, המאהבת של אבא היא סוד גלוי לכולם, אבל האחים אינם מדברים על כך בינם לבין עצמם. במשפחה אחרת, עם מותם של ההורים, מתגלה כי הירושה עברה לבן אחד בלבד, והילדים האחרים שואלים את עצמם איך טמנו את ראשם בחול כל השנים, איך לא שמו לב למה שמתרקם מתחת לאפם. במציאות הישראלית, טראומות ושכול מסוגים רבים ושונים מזעזעים משפחות לאורך מספר דורות, הם אינם מדוברים ומוסיפים לזרוע כאב וחסימות ביחסים שבין בני משפחה. לעתים הלא ידוע "מסתתר" במובן מאליו, ביומיומי שגלוי לעין עד כדי כך, "שאין טעם לדבר על זה בכלל". למשל, כשאחות אחת מוצלחת הרבה יותר מן האחרת ואף זוכה להעדפה מצד אחד ההורים; או כשהמשפחה שרויה בעוני שהורס את היכולת של ההורים לתפקד כהורים; כשההורים מזדקנים וכבר לא יכולים לתפקד כמקודם, ועוד.
כפי שניתן לראות, הלא ידוע נמצא ברובדי מציאות שונים: לעתים הוא מופיע באופן דומיננטי ברובד המציאותי, הממשי – בכסף, בתפקוד היומיומי. לעתים הוא מתגלה בעיקר ברובד הרגשי, בפנטזיות ובמחשבות. ולעתים הוא מופיע ברובד הגופני – במראה החיצוני, בנכות וחולי, בהתבגרות ובהזדקנות. כדי שבני המשפחה או בני הזוג יוכלו להתמודד עמם, הם זקוקים לערוצי שיחה בכל "השפות" הללו. אבל יש משפחות שבהן "לא מדברים על כסף"; במשפחות אחרות אין דיבור רגשי ואינטימי אלא תפקודי בלבד וכו'. גם מטפלים אינם מרשים לעצמם תמיד לדבר בכל ה"שפות" הללו. תיאוריות ושיטות טיפול שונות מציבות כללים נוקשים שאינם מאפשרים למטפלים גמישות וחופש תנועה מספק בין רבדי המציאות שמתקיימים בשיח הטיפולי. לעתים, רק חשיפת הלא מודע האישי (כלומר פנטזיות ורגשות) עומד במרכז הטיפול. טיפולים אחרים מדברים בלשון התנהגותית בלבד. רבים הטיפולים שאינם מדברים על הגוף כלל. כך, למרות טיפול רב שנים, לעתים חומרי הלא-ידוע נשארים בצל וממשיכים לייצר חסימות ביחסים והסבל ממשיך להצטבר בהם.
כדי לדבר על חומרי הלא ידוע דרושה הדדיות ביחסים שבין בני המשפחה ואוירה של הקשבה ופתיחות. כולנו מכירים את המצבים, בהם הדברים נאמרים (או מוטחים באחר) בצורה מכאיבה, שאינה מאפשרת שינוי, אלא יוצרת עוד כאב והתרחקות. אוירה של הקשבה הדדית, השאלה של העצמי לאחר, הזדהות, והכלה אמפטית, נקראת (בלשונו של ויניקוט) "מרחב ביניים". ישנן משפחות (וזוגות), בהן מרחב ביניים כזה מתאפשר ביתר קלות, ועל כן חומרי הלא ידוע אינם מצטברים בהן יתר על המידה. משפחות אחרות מתקשות יותר ליצור מרחבי ביניים, במיוחד במצבים מאתגרים של שינוי או טראומה.
בספר זה נתאר את חומרי הלא ידוע הנפוצים, ואת מצבי הסבל שנוצרים בעטיים בין בני זוג ובני משפחה. בנוסף, נשרטט דרכים טיפוליות לייצר מרחבי ביניים כדי לעבד חומרים אלו. הספר משובץ בדוגמאות רבות, הממחישות תופעות אלו הן למטפלים, והן לקוראים המתעניינים בכוחות המפעילים את מערכות היחסים שלהם.
ספר זה מיועד לאנשי טיפול המנוסים בגישות שונות הן בטיפול המשפחתי והן בטיפול האינדיבידואלי. הספר נועד להרחיב את נקודת התבוננות של מגוון אנשי מקצוע המתנסים ועוסקים ביחסי משפחה. וכמובן לכל הקוראים שההתנסות המשפחתית מעוררת את סקרנותם להבין לעומק את המציאות המשפחתית הנכפית עליהם כובלת אותם או משפיעה עליהם. על כן שובצו דוגמאות וסיפורים רבים לאורך הספר, שיסייעו להמחיש וליצור הזדהות עם הנושאים המוצגים. התיאורים של תופעת הלא-ידוע המשפחתי ניתנים בצורה אינטואיטיבית וקרובה לקורא, ובד בבד מוסיפים נקודת ראות חדשה למטפלים מזרמי טיפול שונים.
ד״ר אביבה מזור היא מטפלת משפחתית, זוגית ואישית, מתמחה גם בטיפול בטראומה. מזור היא מרצה לפסיכולוגיה ולטיפול אישי במסלול ללימודי תואר שני בביה"ס לעבודה סוציאלית באונ' תל-אביב (1986-2005).