אני רוצה הביתה, הגתה לראשונה את המילה, והוא נבהל. הנופים התחלפו בחלון, אורות העיר התנגשו בזגוגית. ידו פרעה את צמתה ושרטטה קווים על עורפה. השתיקה הלכה והתעבתה ושירה נאנחה. אבל זה הבית שלנו כאן, עמית ניסה להרגיע אותה ואת הבהלה שלו.
----
שירה היא צלמת שמהגרת לארצות הברית. שם היא מתאהבת בעמית, רופא ישראלי שהיגר לאמריקה בילדותו. הם חיים יחד ומקימים משפחה קטנה ומאושרת, שלרגעים נדמית כהתגשמות חלום. אולם הבית שהקימה שירה בעמל רב הולך ונסדק נוכח המרחק שלה מהארץ, ובעקבות ההתרחקות שלה ושל עמית זה מזה. שירה מחליטה לחזור לארץ כדי לטפל באימה החולה, ובכך, למעשה, עוזבת את עמית, בתחושה שדווקא היא זו שנעזבה.
י’ כמו ים הוא רומן פסיכולוגי עמוק, השוזר ביד אומן קטעי חיים אלו באלו. ההיסטוריה של שירה נמסרת לקוראים לסירוגין, ושירה נאחזת בקרעי הזיכרונות הללו, בניסיון להבין כיצד עליה לנווט את שברי חייה. דרך המבט באימה החולה, שמעולם לא הצליחה ללמוד את השפה העברית ולהשתמש בה, מבינה שירה שהזרות הפנימית עברה גם אליה. הרומן מציע מבט רב־רבדים באישה אחת, בעודו עוסק בשאלות אוניברסליות של שייכות ואהבה ובכוחה של השפה לייצר משמעות.
גולי פורת היא פסיכואנליטיקאית. י’ כמו ים הוא ספרה הראשון.