בספרו זה, השבתו של העצמי, קוהוט מבהיר ומרהיב את התאוריה שפיתח בספרו החלוצי האנליזה של העצמי. מתוך שהגיע לכלל הכרה בגבולות ובמגבלות של התאוריה הפסיכואנליסית הקלאסית, על ברכיה גדל, קוהוט מוסיף מימך חרש המשלים תאוריה זו. מימד הפסיכולוגיה של העצמי.
באוצר מילותיו נרקיסיזם איננו מילת גנאי, שכן הנרקיסיזם הבריא הינו מגביר ומגדל באופן טבעי. על כן אין הוא נס פאזה התפתחות חולפת, שיש להתגבר עליה כרי שתומר לאהבת אובײקט, אלא יש לנרקיסיזם קר התפתחות נפרד, לצד קו ההתפתחות של אהבת האובייקט ובמשולב עמו.
במקמו את העצמי במרכז האישיות, קוהוט בוחן את היווצרותו, את מרכיביו ואת התפתחותו בבריאות ובחולי. בעזרת שפע של נתונים קליניים הוא ממחיש רעיונות מאתגרים רבים ומשיב על שאלות כבדות משקל: היכן ניצבת פסיכולוגית העצמי ביחס לתאורית הקונפליקט, ביחס לפסיכולוגיה העצמי? ביחס לאדיפוס? מהי בריאות נפשית? כיצד ומתי מושג ה"ריפוי"? ועוד.
הוא מדגים כיצד נקודת הראות החדשה של פסיכולוגית העצמי מאפשרת למטפל לגלות משמעויות חדשות ושונות בתקשורות של מטופלו.
לאור כל זאת אין זה פלא שעם צאתו לאור ב-1977 יצר הספר בעולם הפסיכולוגי תסיסה רבה אף יותר מזו שיצר "האנליזה של העצמי“ שש שנים קודם לכן.
מעל לכל, זהו ספר למי שמאמינים כי המדע חייב להישאר פתוח אם עליו לשמר את חיותו.
היינץ קוהוט (1981-1913) היה פסיכואנליטיקאי ומייסד זרם פסיכולוגיית העצמי בפסיכואנליזה.
מבין ספריו בעברית: כיצד מרפאת האנליזה (עם עובד, 2005); פסיכולוגיית העצמי וחקר רוח אדם (תולעת ספרים, 2007); ותרגום הביוגרפיה שלו, היינץ קוהוט – התהוותו של פסיכואנליטיקאי מאת צ' ב' סטרוזייר (כרמל 2018), האנליזה של העצמי (כרמל, 2022).