“את הספר הזה לא קוראים. את הספר הזה מרגישים. בגוף. בנשימה. בזיעה. בדמעות. בחיוך שעולה פתאום ונעלם באבחה. עשרים סיפורים. אין סוף שברי אדם, עדויות, זעקות ולחישות שנעות בין חיים ומוות.
יש שיקראו בספר בכל פעם סיפור אחד, חצי סיפור, ואז יחכו קצת, יתאוששו, יאספו אוויר וכוחות, ויחזרו למחרת. יש שיקראו בבת אחת, מהופנטים לחוויה המטלטלת, מתוודעים לאותה הארה, כואבת מאוד, העולה מתוך הסיפורים הללו:
האדם, במלוא מהותו כאדם, לא נולד בגן עדן. הוא נולד בגיהינום. בגיהינום נולד האדם, ואדם אחר לצדו: שכן בטבורו של כל אחד מהסיפורים בספר זה, בלב הזוועה והכאב הבלתי נתפסים, תמיד עולה גם רגע, חצי רגע, שבריר רגע של תקווה. זוהי תקווה שאין לה חוקים, שהיא אישית, פרטית, מתהווה בין המציאות לבין הדמיון והאמונה – תהיה אשר תהיה. בין הכי לבד להכי ביחד.
"הנותרים" אינו מנסה לספר על מהותו של המפגש האנושי בלב המאפליה; "הנותרים" הוא המפגש הזה עצמו. אף אחת, אף אחד, לא יישארו אחרי הקריאה בו כפי שהיו לפניה.”
(ד"ר בעז שלגי, פסיכולוג קליני, מרצה בתוכנית לפסיכותרפיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, עורך ראשי של "שיחות" – כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה).
מיכל ברנע-אסטרוג (PhD) היא סופרת, חוקרת פסיכואנליזה ובודהיזם, מורה בכירה וראש התוכנית התלת-שנתית לגישת האקומי בישראל.
יפתח אלוני הוא סופר, משורר ואדריכל. מייסד ועורך ראשי של "פרויקט הסיפור הקצר – מעבורת", ומייסד ועורך של "אפיק - ספרות ישראלית".
כותבי הפרקים: ד"ר תמר אהרונסון, ד"ר הילית אראל-ברודסק, ד"ר מיטשל בקר, ד"ר מיכל ברנע-אסטרוג, יעל גראור-פרנס, תמי דרור-שיבר, ד"ר צביה זליגמן, מאיה לאוב, ד"ר זיוה לויטה, שיפי סלובטיצקי, ד"ר עמית פכלר, ד"ר נורית ענבר-וייס, ליטל קפלן, ד"ר רות קרא-איוונוב קניאל, ד"ר אורנה ראובן, ד"ר מיקי תודר-גולדין