לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּמְתִּי, אַבָּא נִכְנַס לַחֶדֶר.
"יוּבַלִּי, אֲנִי מִצְטַעֵר שֶׁצָּעַקְתִּי. לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לִכְעֹס."
אַבָּא נָתַן לְעֹמֶר וְלִי נְשִׁיקַת לַיְלָה טוֹב וְכִבָּה אֶת הָאוֹר.
בַּלַּיְלָה חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֵר וּמוֹצֵא טַנְק בַּמִּטְבָּח!
ספר זה, פרי עטו ומכחולו של דוד סוסנובסקי, מתאר באופן רגיש ומרגש מסע של אב הסובל מפוסט־טראומה (הלם קרב) אל עבר בנו. בינות למילים ולציורים שזורה כמיהה הדדית לאהבה, לקשר ולהבנה, כמו גם החשש והזהירות מלפגוע זה בזה. באמצעותם של שני כלים השלכתיים, הציור והחלום, מתאפשרת הצצה לנבכי נשמתם של הגיבורים, האב ובנו.
דוד נשען על חוויותיו כאב ועל כשרונו, על מנת להציע לנו הקוראים שפה יצירתית ורגישה, לתיווך בין עולמו של ההורה לזה של הילד. בסיפור זה מצוירים באיורים ובמילים, רגעים מתוך ההתמודדות היומיומית של הורה הסובל מפוסט־טראומה, ומזו של המקיפים אותו.
דוד סוסנובסקי הוא מעצב תעשייתי ומרצה במחלקה, עוסק גם בביטוי של פוסט-טראומה צבאית דרך עיצוב.