שלום סיוון,
אחי בן 21, חייל עם חיי חברה טובים. אבל מה שמפריע לי הוא שהוא לא מכבד את אמי ונראה עצבני וחסר סבלנות רוב הזמן גם כלפיה. פעםמה כשהיא שוחחה איתו על זה, הוא אמר שהוא כועס עליה שהיא אמרה שאני הבת המועדפת עליה (היא לא זוכרת שאמרה) ושהיא בצד שלי כל הזמן ושהיה רוצה ש''תרד ממנו''. אמא שלי אמא עם מלא נתינה לילדיה. אוהבת את כל ילדיה. היא מבשלת לו את האוכל שהוא רוצה, מכבסת לו, קונה לו ותמיד שם בשבילו. אני לא מבינה למה האנטי הזה כלפיה, החוסר סבלנות והעצבים כלפיה. את אבי הוא יותר מכבד ומראה לו אהבה אף על פי שאבי תמיד היה עם פיוז קצר ואף הרים עלינו יד בעבר. מה יכולה להיות הסיבה ליחס הזה? איך אמי אמורה להתנהג איתו?
תודה
שלום לך,
כפי שאת מתארת, יחסים משפחתיים הם יחסים מורכבים עד מאוד, אשר מושפעים מהחוויה הסובייקטיבית של כל אחד מבני המשפחה. לעיתים, אחד מבני המשפחה עשוי לחוש כעס או קיפוח (אחיך שחש כי יש העדפה ביחס בין הילדים), גם אם האחרים חשים כי לא נעשה קיפוח שכזה (כפי שמנקודת מבטך נראה כי אין סיבה לכעס כלפי האם). פערים אלו נובעים מכך שלכל אדם עולם פנימי משלו ודרך שבה הוא חווה את הדברים ואת הדמויות בחייו. כדי לגלות את הסיבה להתנהלותו של אחיך, צריך להיות נכונים להקשיב לו, לשמוע את מה שיש לו לומר, להתייחס לטענותיו, גם אם לא בהכרח מסכימים איתו. הייתי ממליצה לאמך לנסות לשוחח איתו מעמדה לא מתגוננת (כזו שמבטלת את טענותיו), אלא לנסות להבין את נקודת מבטו. עמדה כזו אולי תפתח פתח להבנה ולבניית יחסים המבוססים על תקשורת ישירה, ולא על ביטוי הכעס בצורה של התנהגות עצבנית וחסרת סבלנות. לצד הזמנה לשיח, חשוב להציב גבולות של התנהלות מכבדת בבית ולא להסכים לזלזול. הזמנה לשיח ולהקשבה אין משמעה שעל אמך לעשות עבור אחיך כל מה שהוא מבקש או לסבול ממנו יחס לא ראוי. טיפול פסיכולוגי של אחד מבני המשפחה (אחיך או אמך) יכול לסייע להם בהבנה של היחסים, בהבנת התחושות שלהם ובחשיבה על כיצד נכון להתנהל, אך הדבר תלוי כמובן ברצונם ובנכונתם לכך. אני מבינה את הזדהותך עם אמך ואת רצונך לסייע. עם זאת, קחי בחשבון שאלו הם היחסים ביניהם והאחריות על הקשר מוטלת עליהם. בנוסף כדי לזכור, כי יחסים עוברים תהפוכות ושינויים לאורך השנים, וייתכן כי בעתיד אחיך ו/או אמך יוכלו לראות את הדברים באור אחר.
מקווה שבעתיד היחסים ישתפרו,
סיון
.jpeg)
