שלום לך,

אומנם כבר מאוחר והסילבסטר כמעט מאחורינו, אך אנסה להשיב.. ראשית צר לי על אובדן החברה. פרידה מחברה קרובה היא קשה והאובדן מהדהד גם לאחר שנתיים. אני מבינה שהדבר הוביל גם לניתוק מקשרים חברתיים אחרים, וזה מקשה, במיוחד בימים כגון אלו. לגבי המחשבה המדכאת שכולם יוצאים, פעמים רבות אנו מסתכלים באחרים וחושבים שהם יותר מאושרים, שיש להם יותר חברים, שכולם יוצאים לבלות וכו.. לצד זה, כדאי לזכור שכולנו אנשים מורכבים, לכולם יש קשיים, רגעים בהם חשים בדידות או ייאוש, ולעיתים צריך לעבור את הרגעים האלה ולזכור שזה רק יום אחד ברצף החיים, הערב הזה יחלוף ולאחריו יגיעו גם ימים אחרים.. הייתי ממליצה לך להתרכז בבנייה של עולם חברתי שיוכל ללוות אותך במהלך השנה החדשה- אולי דרך העבודה? דרך חוג או תחומי עניין או דרך לימודים או עשייה אחרת או דרך חידוש הקשרים הותיקים. כמובן שאם את חשה שאת זקוקה לתמיכה ואוזן קשבת, תוכלי לפנות לטיפול.
בכל אופן, מאחלת שנה אזרחית טובה ומקווה שתעברי את היום בידיעה שזהו יום שחולף ואחריו החיים ממשיכים ומביאים איתם גם ימים טובים..

סיון