הי סיוון, אני כתבתי לך כאן לפני כמה זמן (נושא ההודעה שאלה קצת מורכבת) לגבי קולגה לעבודה שסיפרתי לה על פגיעה שעברתי ומאז אני מתעלמת ממנה. באחד הימים היא התפרצה עליי בכעס על ההתעלמות שלי במשרד וצעקה עליי מאוד והטיחה בי שאני צריכה לטפל בעצמי ושיש לי בעיה. אני רציתי להגיב לה אך לא הצלחתי לדבר ולהסביר את עצמי ומאז אותו מקרה אני שוב ממשיכה להתעלם ממנה. ולא מסוגלת להסתכל עלייה אפילו. הדבר מפריע לי מאוד מאוד. בבקשה האם תוכלי לייעץ לי מה עושים? אני לא מסוגלת לדבר איתה. בכל פעם שאני רואה אותה אני חשה מועקה גדולה ומרגישה שאני לא יכולה לנשום. אודה לתשובתך.
שלום לך,
אני זוכרת את שאלתך ומבינה שקורה לך משהו קשה אל מול הקולגה לעבודה, על רקע החשיפה של הפגיעה שעברת בפניה. ייתכן שכל מגע איתה, אפילו מבט, מציף אצלך את נושא הפגיעה ומעלה תחושות קשות עבורך. קודם כל, אני ממליצה לך מאוד לשוחח על הנושא בטיפול, כיוון שנדרשת כאן היכרות איתך וזמן ומרחב לחשוב ולהבין מה בדיוק קורה לך מול אותה קולגה? אלו רגשות עולים בך ומדוע התגובה כל כך עוצמתית? (האם זה כעס? בושה? כאב? קנאה?) ומתוך ההבנה של מה שקורה לך ועיבוד של התחושות, ייתכן מאוד שהעוצמות הרגשיות יפחתו ותוכלי לנהוג אחרת. במקביל, וגם כאן אני ממליצה לך להיעזר בטיפול שלך, אפשר לחשוב על דרך לנסח הסבר כלשהו לאותה קולגה, שיצליח לתת לה מושג כלשהו על מה שעובר עליך , לדוגמא, ניתן להסביר לה שחשפת בפניה נושא כאוב ומפני שזה נושא רגיש מאוד אצלך קשה לך כרגע לתקשר איתה, אך הדבר הוא לא באשמתה ואת מתנצלת על ההתעלמות ומנסה לעבוד על הדברים עם עצמך. זוהי כמובן רק דוגמא, אני בטוחה שיחד עם המטפלת שלך תוכלי לחשוב על משהו בסגנון ובניסוח שמתאימים לך. כמובן שאינך צריכה לחשוף את עצמך בצורה שלא נוחה לך או לומר משהו שלא מתאים לך, אך כדאי לנסות למצוא דרך כלשהי להסביר את עצמך וזאת על מנת שהיחסים במקום העבודה לא יתדרדרו ולא יעכירו את יום העבודה שלך. לפעמים אפילו רק אמירה שמעבירה את המסר שהיא צודקת שאת מתעלמת ממנה ואין לך כוונה לפגוע, והדבר נובע מכך שאת כרגע זקוקה למרחב עבור עצמך בגלל נושאים שקשורים אליך, רק זה עשוי לעזור לה להבין אותך מעט יותר, לעורר אמפתיה ולרכך את העימות ביניכן.
שיהיה בהצלחה,
סיון
