הי,אני מתקרבת ליום הולדת 50 השבוע אני חוגגת עם המשפחה אבל כואב לי שאין לי חברים לחגוג איתם. אני לא נשואה אין לי ילדים חברה שלי נפטרה לפני שנה שבוע אחרי היום הולדת שלי והיא היתה החברה היחידה שלי ואני מרגישה שזה ממש לא נעים בגיל 50 שאין לי חברים לחגוג איתם. למרות זאת יש לי משפחה מדהימה שאיתם אני אחגוג אבל עצוב לי מצד שני שלמרות שאני חוגגת עם המשפחה אין לי חברים לחגוג איתם ושבוע אחרי אני צריכה ללכת לבית קברות עם כל זה אשמח לעזרתך איך להיות אופטימית למרות כל זה איך לשמוח ביום הולדת שלי ולהיות שלמה עם עצמי. תודה
שלום גליה,
יום הולדת זהו פעמים רבות אירוע מורכב אשר מעורר בנו מחשבות על חיינו, חשבון נפש, ורגשות שונים ומגוונים, החל משמחה על מה שיש לנו, ועד לגעגועים למה שהיה וצער על מה שחסר בחיינו. בפרט כשמדובר ביום הולדת 50. לכן, העצב שאת מתארת על מות החברה והיעדר החברים, ביחד עם הכרת התודה על המשפחה שיש לך הם רגשות מובנים שמגיעים ביחד ומעורבבים זה בזה. אני מבינה בהחלט את רצונך לשמוח ביום ההולדת ולהיות שלמה עם עצמך, ונשמע לי שברצון זה את מבטאת תקווה לחוש רק רגשות חיוביים ביום זה (רק שמחה, רק אופטימיות וכו'). אני מציעה לנסות להשלים עם כך שהרגשות הם מורכבים יותר, ולעיתים אינם יכולים להיות רק חיוביים, גם כאשר אנו מצפים זאת מעצמנו. לכן סביר להניח שגם ביום עצמו ובתקופה שלפני ואחרי, יהיו רגעים של אושר, שמחה, סיפוק ואופטימיות, לצד רגעים של עצב, אך אם תהיי עצובה לרגעים זה טבעי והדבר אינו חייב בהכרח להרוס את הרגעים הטובים, אלא להתקיים לצידם. במובן מסוים, להיות שלמה עם עצמך יכול להיות במובן של לאפשר לעצמך להרגיש את כל מגוון הרגשות שעולים בך, הן החיוביים והן הכואבים.
שיהיה מזל טוב,
סיון