כאשר מדובר במטופל שאינו קטן (וגם אינו חלק ממערכת דוגמת צבא) האם חלה חובת דיווח על אובדנות לבני משפחה?
שלום נעה,
סודיות בין מטפל למטופל היא אחת מאבני היסוד של חוקי האתיקה של הפסיכולוגים. לפי הקוד האתי של הפסיכולוגים, פסיכולוג מחויב בדיווח במקרים של חשד להתעללות נפשית, פיזית או מינית בקטין או בחסר ישע, מצד האחראים לו והדיווח הזה נעשה לרשויות המוסמכות בחוק (פקיד סעד או המשטרה). עם זאת, "פסיכולוגים אינם מחויבים בשמירת הסודיות במקרים שבהם על פי חוות דעתם המקצועית המטופל נמצא במצב של סיכון לעצמו או לאחרים" (מתוך הקוד האתי). כלומר, הם רשאים להפר את הסודיות אם הם סבורים שהדבר הכרחי ומהווה את טובתו של המטופל, אך אינם מחויבים בהכרח לדווח למשפחה. אופן פעולתו של הפסיכולוג תלוי בגורמים רבים, ביניהם רצון המטופל, הגדרת החוזה הטיפולי שנעשה ביניהם בתחילת הטיפול, הערכת הסיכון האובדני, המסגרת הטיפולית (האם זהו טיפול פרטי או בתוך מסגרת בה פועלים באופן מערכתי?) האם יש גורמים טיפוליים נוספים בתמונה כמו פסיכיאטר ועוד. סביר להניח כי הפסיכולוג יפעל מתוך דאגה למטופל ובשיתופו, ותוך הפעלת שיקול דעת בהתאם לנסיבות. איני יודעת מדוע את שואלת את השאלה, אך רק אוסיף כי במקרה של מחשבות הקשורות לנושא, כדאי בהחלט לשתף את המטפל במה שעובר עליך.
מקווה שעונה על שאלתך,
סיון