אני בת 23, מלא חברים טובים סובבים אותי, מאד אוהבת לבלות איתם ולהתראות אבל יש בעיה אחת שמשליכה על כל הדבר הזה:
אני לא יכולה לעשות קקי כשהם אצלי בבית.
והרבה יותר מזה...
אני לא ישנה אצל אנשים למעט המשפחה המצומצת מאד שלי,
לא מבלה עם אנשים יותר מכמה שעות,
לא יכולה לגור בדירת שותפים עם שירותים אחד.
אני סוחבת איתי אי נוחות וכאבי בטן עזים,
לפעמים ימים שלמים במצבים שאין ברירה,
לאור המודעות שפיתחתי אני מנסה להרגיע את עצמי
ללכת לשירותים ולנסות לשבת כמה דק׳ אבל זה לא מצליח, אני מרגישה שכל העיכול משתבש מעצם הידיעה שלא אצליח לעשות את צרכיי כראוי.
מרגע האכילה אני כבר מרגישה את האוכל מתיישב לא טוב ואז ברגע שאני מגיעה למקום שקט , בלי שום בן אדם שיכול ״להפריע״ לי, חוזרת אליי תחושת הבטן הנורמאלית ואני מצליחה לעשות קקי כאילו לא הייתה שום בעייה.
עכשיו הגיעה נק׳ השיא של הדבר הזה,
חיפשתי דירה הרבה זמן ומצאתי אחרי הרבה חיפושים דירה שבה יש לי שירותים משלי ולחברה שאני גרה איתה שירותים משלה. ובכל זאת, כל עוד יש אנשים בבית אני לא מצליחה להיתפנות.
כבר שלושה ימים , אני מנסה לשבת בשירותים הפרטיים שלי, שנמצאים בתוך החדר שלי , בתוך הבית שלי, ולא מצליחה להירגע.
זה מאד מתסכל ואני לא מצליחה לחשוב על כיוון לפיתרון, אודה לעזרתכם.
האם אתם מכירים תופעה כזו? לאיזה תחום הייתם משייכים אותה?
תודה
שלום אלה,
ראשית, אנשים רבים מתמודדים עם מצבים דומים למה שאת מתארת. עשיית צרכים, ובפרט צואה,זו פעולה שדורשת מידה מסוימת של רוגע והרפייה ומושפעת מאוד ממתח וממצבים נפשיים אחרים. אנשים רבים חשים שהם זקוקים לתנאים נוחים ולפרטיות בעת עשיית הצרכים, ולכן מה שאת מתארת הוא לגטימי ומובן.
עם זאת, אני מבינה כי הדבר פוגע באופן התנהלותך, בפעולה הטבעית של הגוף ויוצר אצלך מתח רב. ייתכן והדבר יחלוף עם הזמן ועם ההסתגלות שלך לדירת השותפים החדשה. פעמים רבות עם הזמן נוצרת תחושת ביתיות ונוחות שמקלה על המצב. נסי לחשוב עם עצמך מדוע הדבר כל כך מטריד עבורך? האם אלו תחושות של מבוכה ובושה המקשים עליך? קושי לקבל שגם לך, ככל האדם, יש צרכים שהם פחות "ריחניים"? קושי לחשוב שאחרים "ידעו" זאת עליך? חשוב לציין כי עשיית צרכים היא פעולה טבעית ביותר של הגוף וכולם עושים אותה. לעיתים עם הזמן וההתבגרות מקבלים זאת וחשים שיפור במצב. ממליצה לך לקחת זמן ולראות את המצב ישתפר, את יכולה גם לנסות לשוחח עם חברות קרובות ואולי תגלי שאת לא לבד ותשמעי כיצד הן מתמודדות.
אם תחושי לאורך זמן שהדבר מפריע לך מאוד, פוגע בתפקוד שלך וגורם לך למצוקה, תוכלי תמיד לפנות לטיפול להבין יותר את הקושי.
בהצלחה, ושנה טובה,
סיון
.jpeg)
