שלום,
אני מחפשת עזרה לקרוב שלי.
הוא צעיר בשנות ה-20, מאוד בודד, ללא חברים וללא עבודה.
הוא לא נראה בדיכאון אבל הוא מאוד שקט ואין לו חיי חברה או עיסוקים.
המשפחה דואגת לו ורוצה שיפתח אלינו ויהיו לו "חיים".
הייתי רוצה שיראה פסיכולוג, ולא בטוחה באיזה תחום עליי לחפש? פסיכולוג קליני?
האם מקובל שאני אדבר עם הפסיכולוג ואתן לו רקע על הבעיות שהמשפחה רואה, ואז "אשדך" ביניהם?
(כמובן אחרי שהקרוב יסכים לתהליך...).
תודה מראש!
שלום לך,
לשאלתך הראשונה, אכן נשמע שהמקרה מתאים לפסיכולוג קליני.
לגבי השאלה השנייה, לעיתים קרובות קורה שבן משפחה עושה את הפניה הראשונית כך שזה לא דבר שאינו מקובל, זה לרוב קשור לגילו של המטופל ומצבו.
במידה והוא מסוגל לכך אני חושב שכן כדאי שאותו בחור יהיה זה שפונה באופן ישיר, אך אם הוא מעדיף שאת תהי זו שיוצרת את הקשר הראשוני וזה מקובל עליך, אין בכך שום דבר פסול. הדבר החשוב הוא כמובן ששום דבר לא יעשה מאחורי גבו של המטופל ובידיעתו.
מקווה שהצלחתי לסייע.
שבוע טוב,
אסף
