איך בונים זוגיות תקינה כאשר הדוגמא האישית שלילית?
שואלת בשביל חברה טובה-
ההורים שלה חיים יחד רק בשביל הילדים, יש הרבה מתחים, ריבים וכעסים בבית, אחד מההורים דתי והשני פחות ועל הרקע הזה יש הרבה חיכוכים אם כי לא רק עליו, בקיצור אין דוגמא אישית לזוגיות טובה.
חברה שלי בחרדה מנישואין, היא חוששת שתשכפל את הזוגיות הלקויה הזו, שהיא לא תדע איך ליצור קשר תקין ואמיתי, שהיא לא תצליח, שלא יהיה לה שלום בית.
הרי יש ילדים שחיו במשפחה שכזו והקימו בית עם אותו חוסר שלום בית, ויש ילדים שהצליחו לקטוע את הרצף הזה ולשנות ודווקא בגלל הרקע הזה ידעו מה לא לעשות והצליחו. מה יוצר את ההבדל ביניהם?
מה היא יכולה לעשות בשביל לא להגיע למצב הזה?
שלום אורית. קודם כל, מודעותה של חברתך לכך שהיא חשופה למודל זוגיות לא תקין ולכך שהיא רוצה לבנות קשר שונה, היא היבט מאוד מעודד בנוגע ליכולתה לבנות זוגיות טובה יותר. בדרך כלל, שחזור של היבטים מהקשר ההורי מתרחשים כאשר יש הפנמה של חלקים אלו ללא מודעות להשלכותיהם ומשמעותם. במובן זה, כאשר יש מודעות ונכונו להתבוננו פנימית, הסיכוי ל"העתקה" של האלמנטים הזוגיים השליליים פוחת. לצד זאת, מודעים ככל שנהיה, כולנו מפנימים חלקים טובים ופחות טובים של הורינו ושל הקשר ביניהם ובהתאם- תמיד קיים סיכוי שהיבטים אלו יבואו לידי ביטוי בזוגיות. לכן, במצבים אלו מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי שיסייע בזיהוי ומיקוד התחושות, הרגשות והתפיסות שעומדות בבסיס הקשיים. מנסיוני, התבוננות זו מצליחה בדרך כלל להביא לשינוי משמעותי ולסייע בבחירת פרטנר זוגי מתאים וביצירת זוגיות טובה ושמירה עליה. במידה ולחברתך יש חששות משמעותיים בנושא, ניתן לפנות לטיפול גם כ"הכנה" לקשר הזוגי- במסגרת טיפול מסוג זה ניתן למקד את החששות, לעבד את מקורם ובכך להגיע לזוגיות עם יותר ביטחון ויותר מוכנות לקשר. ליטל