הי ליטל, התייעצתי איתך לפני כמה ימים לגבי קולגה לעבודה שסיפרתי לה שעברתי פגיעה ומאז לא דיברנו. קודם כל, תודה על המענה . שמעתי אותה מדברת עם מישהי אחרת עליי ואומרת שבא לה להקיא עליי. ואז החלטתי ליזום שיחת פיוס, כי כואב לי שמדברים עליי ככה. עשיתי זאת דרך צד שלישי והיא כעסה אבל בסוף מצאנו פינה ודיברנו. נפתחתי מאוד בשיחה וסיפרתי שיש עליי עומס ושקשה לי .הסברתי שקרה לי משהו ששינה אותי ושקשה לחזור למה שהייתי לפני ושאנשים שלא חוו לא מבינים. היא הקשיבה בנימוס, אמרה שזה דבר אישי שלי ושלא אספר לה מעבר , ואם הייתי חברה שלה הייתה מתעניינת יותר. החמאתי לה שהיא מאוד עמוקה, ושאני אשמח לדבר איתה יותר. ומאז במשך היום הרגשתי שהיא קצת מתרחקת. את חושבת שנהגתי בסדר? היא יכולה להזיק לי? לפגוע בי? לספר? אני גם מפחדת שהלחצתי אותה
תודה
שלום לך.
נשמע מדברייך שעשית כל שביכולתך כדי לפתור את המצב ביניכן, ונדמה לי שמעבר לכך, התגובה והרגשות שלה אינם בידייך. מתוך התיאור שלך, לא נשמע שעשית שום דבר רע או פוגעני. הקולגה פגשה את המגבלה שלך (הקושי להישאר בקשר אחרי שחשפת דבר אינטימי כל כך) והעובדה שיש לה קושי לשאת את רגשותייך, גם אחרי שהסברת שוב ושוב את מצבך, לא אומרת שעשית דבר רע. עשית והתנהגת כפי שיכלת ועם כל החרדה שכרוכה בכך, אין אפשרות לשלוט בתגובה שלה.
במובן הזה, אני מציעה- אפיול שזה קשה- להניח לדברים מתוך הבנה שהם לא בידייך.
בכל מקרה, כפי שכתבתי לך בפעם הקודמת, אני חושבת שעוצמות הכאב שלך סביב הנושא מעידות על כך שהוא עדיין לא מעובד דיו, ולכן כדאי לשקול פנייה לטיפול שיוכל להקל עלייך ולאפשר עיבוד מעמיק ושלם יותר של הפגיעה והשלכותיה.
ליטל