שלום.
נפגעתי וכעסתי מאוד על המטפלת. קבענו תאריך סיום וצעדנו לקראתו שפתאום המטפלת הבינה שאני רוצה לסיים כי אני כועסת. בזמן הזה שהיינו לקראת סיום החלטתי ליצור קשר עם מטפלת חדשה, כי לקחתי בחשבון שתיכף אנחנו מסיימות ובטח יהיה לא פשוט אז יהיה לי גיבויי. בסוף לא נפגשתי עם החדשה.
ברגע שהמטפלת הבינה שאנחנו נפרדות כי אני כועסת, היא הציעה שלא נסיים בנתים. בכל אופן מאז יש לי כל כך הרבה כעס עליה, כי כבר התכוננתי לסיים. ואני מרגישה שכל פגישה אני מחפשת אותה...
וכבר לגמרי לא בטוחה שכדאי להמשיך ולפגוש אותה.
יש לי כבר כל כך הרבה אנטי לגביה.
מה דעתך?
שלום איריס. סיום טיפול מתך כעס הוא אכן סיום קשה. כעסים בטיפול נובעים בדרך כלל משילוב בין טעות של המטפלת לבין רגישות מסוימת של המטופל לפגיעה בכלל או סביב נושא ספציפי. בהתאם, דיבור ישיר על הכעס מאפשר פעמים רבות גם לקיחת אחריות של המטפל וגם עבודה על הנקודות הרגישות של המטופל. אני מבינה מדברייך שהכעס לא עובד בטיפול, ולכן נשמע לי שכדאי לאפשר יותר דיבור עליו לפני שמקבלים החלטה. כדאי לנסות להבין יותר מה קרה בטיפול שהכעיס ופגע בך עד כדי רצון לעזיבה, ולאחר שהנושא יעובד אני מאמינה שתוכלי לקבל החלטה בלב שלם יותר, לכאן או לכאן. ליטל
