שלום ליטל.
אני חושבת שגיליתי למה קרה לי המקרה שכל כך לקחתי קשה את מה שקרה עם בן זוגי. אני פשוט מרגישה כנראה שכל המשבר שלי בזמן האחרון זה בגלל שחסר לי אהבה. חסר לי בן זוג אני רווקה וקשה לי לקבל את זה. נכון שנפגעתי וזה חזר לי אבל אני חושבת שהכל נובע בגלל שכרגע אין לי אהבה ואני מחפשת בכוח להתאהב מחפשת בכוח אהבה. האם יש לך הצעה מה לעשות בקשר לאובססיה הזאת? האם זה נכון מה שאני עושה? האם יש דרך אחרת להתגבר? אני ממש מודה לך ואשמח עם תוכלי לתת לי הצעה מה לעשות. תודה
שלום דורית,
מרשים ומשמח לשמוע שהצלחת לקחת את התחושות המכאיבות למקום של התבוננות ושל הרחבת ההבנה של מקור התחושות.
אני לא בטוחה שאני מבינה מדברייך מה בדיוק קורה לך סביב התחום הזוגי, אך אני מבינה שאת חווה את הרווקות והיעדר הקשר באופן מאוד מכאיב, קשה ואולי גם משפיל ופוגע בתחושת הערך העצמי- חוויות שייתכן שאת מתמודדת איתן ומנסה להפסיק אותן דרך מה שאת מתארת כאובססיה למציאת אהבה ("אם רק יהיה לי בן זוג אני ארגיש טוב עם עצמי"). אני מתארת לעצמי שה"כוח" והלחץ שאת מפעילה גם מקשים, בסופו של דבר, על כניסה לקשרים באופן אמיתי ועמוק, וכך באופן פרדוקסלי מפריעים לך במקום לקדם אותך בתחום הזוגי.
הדרך לשנות מצב זה היא בדרך כלל דרך הרחבת ההבנה לגורמים לו (מה זה בשבילך להיות רווקה? מה זה בשבילך להיות בקשר?) ודרך בדיקה האם יש קשיים או רגשות שמונעים ממך למצוא זוגיות (למשל, בעיות אמון, בררנות יתר,פחד מאינטימיות).לצערי אין "קסמים" לשינוי חוויות רגשיות עמוקות והדרך להשגת שינוי היא בדרך כלל דרך השגת תובנה ושינוי רגשי מעמיק. אפשר לנסות להניע תהליכים אלו באופן עצמאי אבל לא תמיד זה קל ולכן (למרות ההודעה הנוספת שפרסמת...) אני חושבת שכדאי לשקול את האופציה של טיפול שיסייע בהשגת הבנה מעמיקה יותר ובשחרור הגורמים המפריעים לך ביצירת קשר.
ליטל
