שלום,
שמי אופיר אני בת 25 נמצאת בטיפול פסיכולוגי כבר שנה וחצי אצל פסיכולוג מדהים, שיש לי חיבור אמיתי איתו.
לאחרונה אני מרגישה שהטיפול ״נתקע״ ואין לי שום טענות כלפיו, אני פשוט זו שלא מצליחה להפתח ולדבר על דברים שקשים לי באמת, אני מרגישה שאני מבזבזת חמישים דק׳ על להתחמק מנושאים, וזה חזק ממני!
אני בתקופה מאוד מבלבלת, לא מוצאת כיוון בחיים והדבר היחיד שהצלחתי להתמיד בו בשנתיים האחרונות זה הטיפול, וכמו שזה נראה זה לא הןלך להחזיק הרבה זמן אם אני לא אתאפס על עצמי ואתחיל לשתף פעולה.
תמיד לפני הפגישות אני רושמת לעצמי נושאים שארצה לדבר עליהם, אבל כשאני מגיעה לטיפול אני פשוט נחסמת ומשקרת לגבי מצב הרוח שלי וכדומה.
מוצאת את עצמי יושבת בטיפול ואוב הזמן יושבת ובוהה ולא משתפת פעולה, לא מצליחה לתת לו לטפל בי .
איך אפשר להתגבר על הקשיים האלה בטיפול ולהצליח להחשף באמת? איך מתגברים על המבוכה? על הקושי לבכות מול אנשים? אני רוצה שינוי, באמת ואני מאמינה שנפלתי על האדם הנכון, אבל יש משהו שמונע ממני ״להתפרק״ מולו.