ערב טוב. אולי תוכלי לעלות לי חיוך. אני אחרי גיל 30 לא נשואה לוקחת כדורים נגד דיכאון איבדתי את כל החברים שלי אין לי עבודה אני מרגישה לבד בעולם מבחינת בן זוג חברים חברות נכון יש לי משפחה תומכת בית נהדר באמת אני סביב משפחה מאוד תומכת ולמרות זאת אני קמה כל בוקר עם מחשבה שכולם טוב להם כולם נשואים כולם עובדים כולם מבלים אני יודעת שאני קצת שונה מאחרים אבל קשה לי לקבל את עצמי כמו שאני עם כל מה שעברתי במשך השנים אני יודעת שעם אצא לדייט עם מישהו למרות שאין לי עם מי לצאת אפילו עם אחד אפילו לבית קפה אני יודעת שעם אספר לו מה שעברתי הוא לא יקבל אותי במיוחד שאני לוקחת תרופות פסיכיאטריות אני כן מטופלת אצל רופא אבל הבעיה שאני יודעת שהיום קשה למצוא עבודה אני חיה מביטוח לאומי הייתי במסגרות שונות מי יקבל אותי לעבודה? אין גם אפילו חבר או חברה אחת לדבר איתה או איתו בטלפון למסגרת כרגע מבחינה אישית ומשפחתית אני לא יכולה לחזור אני מוצאת את עצמי כל בוקר קמה מצחצחת שיניים מתקלחת שותה קפה והולכת לאינטרנט מהבוקר עד הערב או יושבת מול הטלוויזיה רואה סלבריטאים עד כמה שזה נשמע הזוי אני ממש מקנאה גם בהם שטוב להם בחיים שכולם אוהבים אותם מקובלים על כולם כאילו מחשבות כאלה הזויות ואני יודעת אני מודעת לזה שזה הזוי אבל המחשבות האלה של הדשא של השכן ירוק יותר קשה לי מאוד ובמיוחד קשה לי לקבל את עצמי כמו שאני אני גם מתביישת ממשפחתי שאני קצת שונה מאחרים מה עושים? איך אפשר בכל זאת לעלות חיוך ולהפסיק עם המחשבות האלה בנוסף לטיפולים ותרופות איך אני יכולה לקום כל בוקר עם חיוך? אני ממש אשמח להתייעצות בפורום אפילו התייעצות הכי קטנה שיש שיעלה לי קצת חיוך כי בזמן האחרון אני במשבר רגשי עצבנית רבה עם משפחתי מה עושים במצב כזה בנוסף לטיפולים? אני ממש מודה לך מכל הלב אשמח מאוד לתמיכתך הנאמנה ולעצתך הנאמנה ערב נעים