שלום רב,
רציתי להתייעץ בנוגע לבן זוגי .
אנחנו חיים יחד מסה כמה זמן, הוא מאז ומעולם לא אהב בעלי חיים ובעלי כנף בפרט.
בשנתיים האחרונות הוא החל לייחס לדבר חשיבות מאוד עצומה, הוא מגדל ומפתח זוגות למטרת הטלת גוזלים, כמות התוכים היא כ-40 במספר.
בעקבות הדבר הוא החל להיות בתוך זה ורק זה, בקושי מבקר את המשפחה, בקושי מבלה עם חברים, נורא עייף מהנקיונות והדאגה אליהם, החיבה העמוקה שלו אליהם ניראת לעין יותר מאשר לאנשים הקרובים לו, מה אני אגיד? חייו הם סביב זה.
עכשיו אני רואה בזה דבר לא בריא, לחיות, לישון ולדאוג לחיות האלו נון-סטופ.
מה עושים? הוא לא מקשיב לאף אחד, רק לעצמו. מי שאומר לו מדהו הוא דוחה אותו או מתרחק ממנו.
כשאני מנסה להגיד לו אפילו חצי דבר הוא מציע לי להיפרד ואומר שאני לא מקבלת אותו.
מה זה ? למה זה ? החיות אולי גורמות למשהו נפשי אצלו ?
שלום אהובה.
אין לי אפשרות לנתח מרחוק את המניעים להתנהגותו של בן זוגך, אך נשמע שהוא פונה אל הטיפול בחיות, אולי, מתוך תחושה ששם יש לו שלווה וסיפוק שקשה לו להרגיש במקומות אחרים. מאחר ואת מרגישה שהוא "נבלע" בטיפול בהן על חשבון הקשר איתך ועם אנשים אחרים, את מנסה לקרא לו חזרה, אבל הוא חווה את הקריאות האלו כניסיון לקחת ממנו משהו חשוב ומגיב, נדמה לי, בהתכנסות נוספת. לכן, אני חושבת שכדאי לנסות להזמין אותו לפנות יחד לטיפול זוגי לא ממקום מתקיף המכוון לשינוי וויתור על הטיפול בחיות אלא ממקום שמכיר בחשיבות הצורך שלו אך מבקש לבדוק איך אפשר לשלב בינו לבין קשר חי ומשמעותי איתך. ייתכן שבתוך טיפול זוגי אפשר יהיה לזהות את הצרכים של שניכם ולמצא דרך חיים שתתאים לשניכם.
במידה ובן זוגך לא יסכים, אני מציעה לך עצמך לפנות לטיפול. נשמע שאת סובלת מהמצב הנוכחי ובתוך טיפול ניתן יהיה להבין יותר לעומק מה קורה ביניכם ולסייע לך לבחור כיצד להתנהל באופן שייטיב איתך.
ליטל