שלום, אני נמצא בתקופה מאוד מבולבלת לגבי מצבי. לפני כמה חודשים פקדו את משפחתי רצף אירועים קשים. באותה התקופה התקשיתי מאוד לתפקד, רוב היום ״ביליתי״ במיטתי (נעדרתי מהעבודה) וטבעתי ברחמים עצמיים, אשמה ומחשבות רבות על פגיעה עצמית ואף מוות. לאחר זמן דיי ממושך(קרוב לחודש) חזרתי לעבודה אך לא לתפקוד מלא(אינני מצליח לתפקד בבית וגם בלימודים), אני לא מצליח להניע את עצמי להגיע לרמת התפקוד המקסימלית שאני מצפה מעצמי ומצופה ממני. אני מרגיש איזשהו קושי לתפקד אך איני יודע האם זה נובע ממקור ריגשי או מ״עצלנות״(כפי שהורי נוהגים לציין בפני), אני מאוד רוצה לשנות את זה כי אני מרגיש שזה פוגע בי ובקרובי.
מה לפי דעתך הוא מקור הקושי? אשמח לעצתך.
שלום שחר. אתה מתאר תקופה שטלטלה אותך והשפיעה עליך ועל תפקודך באופן משמעותי. "אירועים קשים" משפיעים על אנשים שונים בצורות שונות ונשמע שאצלך חלק מההשפעה היא ירידה ניכרת באנרגיות ובכוחות, ואף תחושות קשות מאוד של סבל- אני מתארת לעצמי שלא היית מגיע לכדי מחשבות על מוות ופגיעה עצמית לולא היית סובל בצורה משמעותית. לכן, אני חושבת שאין טעם להתייחס באופן ביקורתי אל תפקודך אלא לחשוב כיצד ניתן לסייע לך להרגיש טוב יותר ולתפקד טוב יותר. מאחר ונשמע שאתה מתקשה לעשות זאת לאור החוויות הקשות, אני ממליצה שתפנה לטיפול פסיכולוגי שיסייע בעיבוד האירועים ובהתארגנות מחדש. ליטל
