אני גרה בצפון ויש לי בת דודה שעובדת במסגרות פסיכיאטריות. אני הרבה שנים טופלתי במסגרת פסיכיאטרית ולפני שנה עזבתי את כל הטיפולים בגלל טראומה שעברתי מצד רופא שהתעלל בי. לא רק זה עברתי במסגרת טראומה לא קטנה של אשפוזים לא הרבה אבל אשפוזים קצרים יחס משפיל בשיקום שהייתי בו כיום אני מטופלת בתרופות רק אצל רופא משפחה. אני כבר לא במסגרת ולא רוצה לחזור לשם. משפחתי תומכת בי והבטיחה לי שיותר אני לא חוזרת לשם. המצב רוח שלי עד היום בבוקר היה מצוין גם אמרתי למשפחתי שיותר אני לא אדבר איתם על הטראומה שעברתי במסגרות כי אני לא שייכת לשם והם לא רוצים שאני אדבר על זה. פתאום היום בת דודה שלי באה לבקר בחג והתנהגה עלי בצורה מאוד פוגעת היא גם אמרתי איזה משהו לבעלה והיא התעצבנה משהו שלא קשור למסגרת ואז היא עשתה לבעלה תנועה כאילו אני לא בסדר בראש. אחרי שהיא עשתה את זה נפגעתי וקיבלתי עצבים כאילו הכל פתאום צף לי כל מה שעברתי ועניתי לה בעצבים לא יכולתי להפסיק לענות לה בעצבים המשפחה ניסתה להרגיע אותי אבל לא יכולתי המשכתי לענות בסוף אימא שלי נתנה לי כדור הרגעה וישנתי. וקמתי אחרת רק אני רוצה להגיד שמה שהיא עשתה התנועה כאילו אני לא בסדר בראש ועצם זה שהיא עובדת במסגרת כזאת עצבנה אותי בסך הכל גם מי שנמצא בטיפולים הוא בן אדם בי אישית זה מאוד פגע וכשמדברים איתי על המסגרת אני ישר מקבלת דפיקות לב של עצבים חזקים רציתי לשאול כעזרה מעשית מה לעשות איך מתמודדים עם עצבים כאלה? איך אני יכולה לא לענות ישר? ואיך אני יכולה לחזור לעצמי למרות שאני כבר בסדר אבל לא נעים כלפי המשפחה שלי מהסיטואציה. אשמח עם תוכלי לתת לי עצה מעשית זה ממש חשוב לי מה לעשות עם עוד פעם אחת זה יקרה? ואיך להחזיר לעצמי את המצב רוח כי אני רבתי עם המשפחה שלי בגלל זה למרות שאימא שלי נתנה לי כדור ועכשיו אני רגועה עדין לא נעים לי מהמשפחה כי כל המשפחה אני מדברת על האחים שלי ועל ההורים שלי שהם תומכים בי. תודה מכל הלב וחג שמח