צהרים טובים,
בפגישה האחרונה שלי עם המטפל הופתעתי לגלות במהלך השיחה כי הוא שכח פרט די מרכזי בסיפור חיי. תוך כדי דיבור שלי, הוא שאל: רגע אז זה ככה או ככה? עניתי לו עניינית והמשכתי הלאה.
מאז הפגישה זה מציק לי ממש.
אני יודע שיש לו עוד מטופלים רבים חוץ ממני ושזה יכול לקרות למרות שזה לא צריך לקרות, ועדיין זה מאכזב ומצער אותי.
אני מרגיש שזה קצת פגע באמון שלי בו.
איך להתמודד עם זה?
איך להעלות את הנושא מולו?
אני יודע שאם אעלה את הנושא מולו זה יגיע למקום של מה זה גורם לי להרגיש ששוכחים משהו שחשוב לי ומה זה אומר לי על האדם שמולי ועל כמה שאני חשוב לו/ לא ואיך אני מתמודד עם זה וכל מיני כאלה.
וזה מעצבן אותי שזה יגיע למקומות האילו, לא כי זה לא חשוב כי אני יודע שכן וברור שאני האישו בחדר ולא הוא, ועדיין הייתי פשוט רוצה לשמוע ממנו שזה פשוט לא בסדר ושהוא מתנצל.
שתהיה אחלה שבת...
שלום גיא.
אני מבינה את האכזבה ואת הכאב הנלווה לה. נשמע מדבריך שאתה מכיר בחשיבות ההתבוננות והניסיון להבין את משמעות האירוע עבורך, אך בו זמנית רוצה ומקווה שתוכל גם להתקיים אינטראקציה אנושית בסיסית ואמיתית בה האדם שאכזב מכיר בצער שגרם. זו ציפייה טבעית ומובנת.
כמובן, אין דרך לדעת כיצד המטפל שלך יגיב אך אני חושבת שהדרך היחידה להתמודד היא לשתף אותו בכנות בהרגשתך ולבדוק לאן תוביל האינטראקציה. כתבת בבהירות ובכנות ואני חושבת שזו הדרך לשתף גם בטיפול.
ליטל