היי
אני נמצאת בטיפול כמעט שנה בעקבות פגיעה מינית בילדות שנמשכה כמה שנים.
אני מוצאת את עצמי נמנעת מלדבר על התנהגויות שליליות שלי עם המטפלת,מפחדת לאבד את התדמית שלי בעיניה.
כלומר,אם היא תדע עלי שכך וכך,היא פחות תעריך אותי ותסתכל עלי כמישהי שצריכה עזרה בגלל כל מה שעברתי.
מאד חשוב לי התדמית שבניתי מולה ואני מפחדת לאבד את זה אם אספר לה דברים שליליים עלי.
מה דעתך?
שלום לך.
נשמע מדברייך שאת מבינה כי הסתרת היבטים מסוימים של התנהגותך ונפשך מגבילים את הטיפול אך בו זמנית, לא קל לשאת את החרדה שמתעוררת סביב השאלה מה יהיה ואיך תתפסי אם תחשפי היבטים פחות "יפים" שלך. נשמע שאת חשה שיהיה קשה לאהוב ולהעריך אותך בשלמותך- על הטוב ועל הפחות טוב שבך- וזו תפיסה מכאיבה שאני חושבת שכדאי לבדוק בטיפול (אני מניחה שהיא מלווה אותך ומקשה עלייך גם בקשרים נוספים). לכן, אם את מרגישה כרגע שקשה לך מדי לחשוף היבטים התנהגותיים ספציפיים, אני חושבת שכדאי לשתף את המטפלת באופן כללי בקושי לחשוף צדדים פחות יפים שלך. אני מאמינה שעיבוד החשש יקל עלייך, עם הזמן, לשתף באופן פתוח יותר.
כדאי גם לזכור שמטפלים נחשפים למגוון רחב של התנהגויות "שליליות", ואני נוטה להאמין שחשיפה של היבטים אלו לא יהרסו את האהבה וההערכה שנבנו במשך שנה של טיפול.
ליטל
