שלום,
בתי בת 18 בכתה יב וכבר מתחילת השנה מתקשה מאוד בהתעוררות בבוקר ובהליכה לבית הספר.
לעיתים יש לה הסברים הגיוניים שיש "חלונות" רבים בין השיעורים או שהחומר כבר ידוע לה ומיותר ללכת, ולעיתים סובלת מכאבי בטן מכל מיני סיבות (בעיקר מחזור) ולכן נעדרת מהלימודים.
כבר העירו לנו מבית הספר שהיא נעדרת הרבה ותיתכן פגיעה בציוניה ובתעודה.
בתי מאוד חכמה עם ציונים מאוד טובים ותמיד עומדת על שלה גם מולנו וגם מול המורים.
אנחנו מרגישים חסרי אונים מולה ולא יודעים איך להסביר לה בצורה שתצליח לקום וללכת לבית הספר.
היא עובדת ומסורה לעבודתה אך ללימודים פחות רואה צורך ללכת, כי כבר יודעת הכל....
אשמח לייעוץ או דרך לשכנע אותה לסיים את שנת הלימודים ללא היעדרויות ואיחורים לבית הספר.
תודה, מור
שלום מור.
נשמע מדברייך שאת מרגישה שקשיי ההליכה לבית הספר אינם נובעים רק מהיבטים "הגיוניים" אלא מדבר מה נוסף, ובצדק. במרבית המקרים, שינוי פתאומי בהתנהגות ובתפקוד של נערה מתבגרת מעיד על קושי בהתמודדות עם היבטים וקונפליקטים רגשיים שונים, אשר בא לידי ביטוי דרך ההתנהגות. מתבגרים רבים מתקשים לנסח, לעבד ולעכל את הנושאים הרגשיים המעסיקים אותם ובמקרים אלו, לא פעם היבטים רגשיים אלו באים לידי ביטוי בסימפטומים התנהגותיים (למשל, פגיעה בתפקוד הלימודי) או הגופניים. לכן, אני חושבת שהשאלה המרכזית אינה איך לשכנע את ביתך ללכת לבית הספר אלא איך להבין טוב יותר את הקושי שלה, ולתת לו מענה. אני מציעה לומר לה שאת מודאגת, ומניחה ששינוי ההתנהגות מעיד על כך שדבר מה מטריד אותה ומפריע לה. יתכן שתוכל לשתף יותר ולהעזר, אך במידה ולא אני חושבת שכדאי לשקול פנייה לטיפול פסיכולוגי אשר יסייע לה לזהות ולעבד את הקושי העומד תחת השינוי ההתנהגותי. במרבית המקרים, מתן מקום לקושי הרגשי וסיוע בהתמודדות איתו הופכת את הביטוי החיצוני (אי ההליכה לבי"ס) לפחות הכרחי, כך שהתפקוד משתפר.
ליטל
.jpeg)
