שלום וראשית תודה על הנכונות לעזור.
יש לי אח בן 24 , שלעיתם מתנהג כילדותי ועם פערים חברתיים .
גדלנו במשפחה עם קשיים , כאשר אחי חווה את עיקר חוסר היחס ותשומת הלב וכך עם השנים נוצר פער, בתחילה דיבר מאוד מאוחר ,לאחר מכן בעיות בלימודים , ועם השנים גם פערים חברתיים . לאחי אין חברים בגילו , הוא מתקשר בד"כ עם ילדים בני 14-18 , או עם אנשים מבוגרים . וגם זה לא כשיחות רציניות אלא כבדיחות ושיחות ילדותית.
אחי התחיל לעבוד לא מזמן , ושיש בזה משהו מאוד משמח אבל חוזר לפעמים עם סיפורים שאני מבין שיש לו פער בהבנה בחיים, ובבגרות .
מצד אחד יש לו פוטנציאל , מצד שני זה לא ממומש בגלל אותם פערים שמקשים עליו מאוד בחיים . כמובן זה בא לידי ביטוי שהוא לא מודע לאותם פערים ביחס לגיל שלו.
אשמח לעזרה והכוונה איך כן אפשר לעזור לו , בהנחה שהוא לא מודע לפערים ואם זה טיפול פסיכולגי איך כן משכענים אותו ללכת בהנחה שהוא לא רוצה . (היה פעם ועזב).
תודה רבה
שלום ישראל.
טיפול פסיכולוגי הוא אכן אקט של בחירה, אי אפשר לטפל בכוח. לכן, ומאחר ואחיך הוא בגיר, אני חושבת שהדרך היחידה להניע אותו לקבלת עזרה היא להתחבר לגורמי המצוקה שלו עצמו, ומשם לעודד אותו לפנות לטיפול שיסייע לו. למשל, יתכן ואחיך לא יתחבר למה שאתה מגדיר כ"חוסר בגרות" אך יתחבר לכך שקיים קושי במציאת זוגיות/תפקוד תעסוקתי וכד'. חיבור להיבט שמפריע לו עצמו יכבד את בחירותיו והקצב הנפשי שלו אך בו זמנית יהווה נקודת מוצא לעידוד לפנייה לטיפול.
ליטל
