שלום,

אני לעולם לא אובחנתי ע"י גורם מקצועי אבל מאמינה שאולי סובלת מהפרעת אכילה של אכילת יתר ודיכאון.

לגבי הדיכאון, אני לא יודעת אם זה באמת מתאים לאבחנה אבל מרגישה שדי כל החיים שלי מלווה אותי תחושה של חוסר משמעות, ריקנות ואדישות כזאת להכול.
יש תקופות שזה פחות יש תקופות שזה מאוד חזק אבל זה תמיד שם ברקע.
הייתה תקופה לאחר שחוויתי מוות במשפחה ששקעתי עמוק בתוך זה והיו לי מחשבות אבדניות רציניות. ז"א מחשבות אבדניות הן גם תמיד די שם ברקע, אבל התקופה הזאת חידדה אצלי את ההבדל בין שזה ברקע לבין שזה דבר מאוד מוחשי.
איכשהו הצלחתי לצאת מזה ולחזור לשגרה שזה פשוט ברקע.

אבל אני מרגישה שאני חייבת לטפל בזה כבר, אני בזוגיות בפעם הראשונה בחיי וזה מפריע לזוגיות. זה גם לוקח מחיר מתחומים אחרים בחיי- חוסר מוטיבציה, אין לי חברים ועוד.

קראתי על טיפול CBT וביופידבק ורציתי להתייעץ האם זה באמת הטיפול שהכי יעיל במקרה שלי?

אציין גם שבילדותי היה לי OCD די חמור ואיכשהו גם הצלחתי לצאת מזה, אבל עדיין יש לי מחשבות טורדניות ברמה מסוימת שמתחזקות בעיתים של לחץ ובמידה הרבה פחותה גם התנהגויות קומפולסיביות (מניחה אולי אכילת יתר גם קשורה לזה? זה עוזר לי להרגיע מחשבות טורדניות וnumbs me when I feel overwhelmed).

תודה.