שלום.
נמצאת בטיפול כבר מספר שנים. ובזמן האחרון קורה די הרבה שהמטפלת מחליטה שדברים שאני אומרת לה שאני מרגישה שקורים כאן ועכשו מקורם בילדות. אני לא חושבת שזה נכון. לי מרגיש שזאת אני ואולי עם כל הכאב והקושי, זה מה שיש!
זה די מעצבן אותי שהיא כל הזמן בטוחה שזה מה שהרגשתי בילדותי והיום זה לא כך.
אני חושבת שהיא טועה.
לא מבינה למה היא מתעקשת שוב ושוב לחשוב שהיום זה לא כך.
מבחינתי, זאת אני היום וכניראה שצריך להכיר ולהשלים עם המציאות.
שלום א.
אני לא בטוחה שהעמדות שלך ושל המטפלת סותרות כל כך אבל נדמה לי שהמהות אינה מי צודקת ומי טועה, אלא חווית הדיאלוג על עולמך הפנימי: האם אדם אחר יכול להבין אותך? האם יש מקום לזוויות המבט של שתיכן, או שזווית אחת רומסת את השניה?
בהתאם, אני חושבת שמה שחשוב כרגע הוא להבין טוב יותר את הרגשתך כאשר המטפלת מציעה את רעיונותיה ולעבד את התחושות האלו- גם כדי לאפשר לה להתאים את עצמה אלייך באופן שמסייע לך יותר וגם כדי להבין דרך ההתרחשוץ ביניכן היבטים נוספים של עולמך הפנימי.
ליטל
.jpg)
