שלום,
אני בת 34 ויש לי בעיה רצינית - למרות מחסור באמצעים (במקור אני עולה מחול), אינני מצליחה להתמיד במקומות עבודה, נודדת בין מקום עבודה למשנהו, לרוב דרך קבלני כוח אדם כי מן הסתם אני בחורה מפונקת ולא אלך לדד אנד, אלא רק למקום מסודר - מעין חממה שנותנת תנאים, אך חברות/ארגונים כאלה נמנעים מלקלוט אותי להעסקה ישירה בגלל היעדר אמביציה ותואר אקדמי, בשנה שעברה קרה מקרה שמאוד פגע בי, למרות שבפועל התפקיד האחרון היה קטן עליי מבחינת כישורים, הארגון החליט לפטר אותי בתום כ-11 חודשי העסקה (במחשבי הארגון התקופה הופיעה כ-9 חודשים, אז יצאה חריגה של חודשיים שהיא בניגוד לחוק אך אין את מי לתבוע), בהמשך ניסיתי לפנות ולהתקבל להעסקה ישירה, אך לא קיבלו אותי מסיבות שונות, כ-4 חודשים הייתי בבית חסרת מעש, הסתגרתי בחדר בלי אוכל בלי כלום, באיזשהו נס הופיע אור בקצה המהנרה והתחלתי לעבוד במקום אחר, אבל שוב הפעם ההעסקה היא קבלנית. כל מה שאני רוצה שיפול עליי איזשהו סכום כסף מהשמיים שאוכל סוף להגשים את עצמי ולעשות מה שאני אוהבת, פשוט נמאס מהכל. כתבתי גם בפורום יעוץ תעסוקתי, אך עונים שם לרוב מאמנים אישיים, לא מעוניינת בשירות שלהם וגם לא בשירות פסיכולוגי. לא פעם אנשים הקרובים אליי ניסו לשכנע אותי לעבור טיפול פסיכולוגי או בתרופות, אך אני לא מעניינת. ברור שהתחלה של עבודה חדשה תורמת לנפש, אבל זה לא הפיתרון לבעיה שלי. ללמוד אני גם לא מעוניינת ומחוסרת באמצעים, מה שכן - לקחתי לא מעט קורסים דרך מחשב כמו coursera מתוך סקרנות והעשרת ידע, יש לי אנגלית ברמה גבוהה מאוד, כולל היכרות עם מונחים אקדמיים וטכניים, אך אני סולדת מכל סוג של עבודת מזכירות, בכלל לא מדבר אליי, חשבתי לפנות לאיזשהו שירות מטעם עמותות ללא כוונת רווח שמסייע הן בכתיבת קוח והן בהכוונה והכנה לראיונות עבודה, אך כרגע אני במשרה מלאה ולא מתפנה לכך. לא יודעת מה לעשות.