שלום רב,
אני מטופלת כבר מספר שנים אצל מטפל שהוא עובד סוציאלי קליני. יש לי המון הערכה אליו משום שהוא עזר לי מאוד ביציאה ממשבר שחוויתי אבל בשנים האחרונות אני סובלת מחרדות ולא מרגישה שהטיפול שלו עוזר לי.
בנוסף החלטנו שהוא יעזור לי גם בגמילה מעישון וגם בזה לא נחלנו הצלחה עד כה. בכל פעם שאני מעלה את האפשרות לפנות לטיפולים מסוגים שונים הוא מתעקש שהטיפול הוא מצוין בשבילי וממש מבטל את האפשרות שאגש לסוג אחר של טיפול. אני מבינה שאי אפשר לשלב טיפולים במקביל כי אולי זה עשוי לפגוע בטיפול עצמו ואף לסתור אותו . בעניין העישון המצב הבריאותי שלי לא מאפשר לי להמשיך להמתין ונרשמתי דרך קופת החולים לקורס קצר של הפסקת עישון. ברגע שסיפרתי לו על כך הוא הטיל וטו ואמר שלא מקובל עליו שאלך לקורס להפסקת עישון.
האם זה נשמע לך לגיטימי? זה מאוד מתסכל. האם יכול להיות שמטפל יטיל וטו וירצה לטפל בכל תחומי החיים שלי מבלי לאפשר לי להחליט בעצמי?
אשמח לשמוע את דעתך ומה ה"חוקים" המקובלים בפסיכותרפיה.
תודה מראש
שלום עינב. "הטלת וטו" אינה לגיטימית בשום טיפול ועל ידי שום מטפל. מטפל יכול ואף צריך לשתף בעמדתו המקצועית ולהסביר למטופל את דעתו בנוגע לבחירות שהוא עושה, ולהזמין אותו לחשיבה משותפת על הנושא, אך לא מעבר לכך. בהתאם, אני חושבת שכדאי להקשיב לעמדתו של המטפל, לחשוב עליה ולראות האם היא מדברת אלייך, אך להישאר נאמנה לעצמך ולתחושותייך גם אם יהיו לכך השלכות מבחינת תגובתו של המטפל. טיפול אמור לעזור ולתמוך אך לא פחות מכך, לגדל ולתת למטופל תחושה שהוא יכול לנהל את חייו בכוחות עצמו- גם אם משמעות הדבר היא לשאת בטעויות או בחירות שגויות (כמובן, כל עוד לא מדובר במצבי סיכון קיצוניים). במובן זה, גם אם קורס העישון יתנגש ויפריע לטיפול- זו זכותך לקחת את "הסיכון" ולהתמודד עם ההשלכות, אם יהיו כאלו. במקביל, אני מציעה להעלות מול המטפל את התחושות הקשות שהתעוררו בך בנושא ולבדוק מה קורה ביניכם סביב הנושא והאם הוא מצליח לכבד את בחירתך. ליטל ליטל
.jpg)
