שלום
הילד שלי בן 13. רצה קיטנת גלישה אבל לא רצה לחזור בהסעות כי צריך להחליף בגדים במלתחות ויש לו פחד מזה.
אירגנו לו שאנחנו נסיע אותו ויחזור עם חבר ומאוד נהנה
השבוע החבר שבר רגל ולא בא לקיטנה ואין לנו איך להחזיר אותו. אמרנו לו שיצטרך לחזור בהסעה ועודדנו אותו.
הוא לא מוכן. למרות שמפסיד ואנחנו מפסידים כסף.
בעלי רוצה לקחת לו את האיפון, לא להרשות חברים, ולא טלויזיה עד שלא ישב איתנו ונראה יחד איך להתמודד עם הפחד.
יש לציין שהוא תמיד מפחד מדברים ולא מנסה אפילו להתמודד עם הקושי. סוג של פינוק.
מה עושים ? האם הדרך של בעלי תעזור ?
שלום לך.
כניסה למאבקי כוח עם ילדים בדרך כלל אינה מובילה להצלחה ולכן אני משערת שהפעלת לחץ לא תוביל לתוצאה הרצויה.כמו כן, מאחר ובנך אמר מראש שלא יסע בהסעות ואתם נעניתם למגבלה שהציב- במידה רבה זו אינה אחריותו לפתור את המצב, עם כל הכאב על הכסף המבוזבז.
לכן, מציעה לנסות לגייס את בנך למשימת התמודדות באופן חיובי יותר- לשבת איתו באופן רגוע, בבית או אפילו בבית קפה, להביע בכנות את דאגתכם ואת ציפייתכם להתמודדות ולנסות לחשוב איתו יחד מה מפריע לו ואילו פתרונות יצירתיים נוספים יכולים להיות. למשל, אם הבעיה היא המלתחות, אולי אפשר להיעזר במדריך ולחשוב על פתרון חלופי? ואם הבעיה היא בנסיעה, אולי תוכלו לגייס חבר/מדריך שילווה ויסייע באופן סמוי?
מעבר לכך, במידה ואתם מרגישים כי קיים דפוס חוזר של הימנעות מהתמודדות, אני ממליצה לפנות לייעוץ מקצועי קצר שיסייע לכם לזהות את מוקד הקושי ולפתח דרכי תגובה אפקטיביות. במרבית המקרים נטייה להימנעות אינה נובעת מפינוק אלא מחרדה ו/או דינמיקת הורה-ילד אשר "מתגמלת" את הילד על חוסר התמודדות (באופן עקיף ולא מכוון, כמובן). במצבים אלו כניסה למאבקי כוח עלולה להחמיר את ההתנגדות ולפגוע בקשר ולכן מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע שינחה אתכם כיצד לדחוף קדימה באופן אפקטיבי ומחבר.
ליטל
.jpeg)
