שלום, אני בן 18 וחצי סיימתי יב' ביוני וכרגע אני עושה שירות לאומי בעקבות חוסר התאמה לצבא. תמיד לא היו לי הרבה חברים רק 2-3 טובים. יש לי שלושה חברים קרובים כעת. בשלב מסויים מסתבר בין השאר ש...... נמצאת כעת במחלקה להפרעות אכילה. קשר נוסף שנוצר הוא עם ..... שעכשיו היא בת 30 שהכירה אותי דרך חברים של הורי. הקשר היה מאוד משמעותי מהיר ואינטנסיבי. מאוחר יותר מסתבר למרבה הפלא שהיא מתעסקת רבות בתזונה כשיטת טיפול. ועוד חבר ..... מפעם שאנחנו בקשר מאוד טוב כבר הרבה מאוד זמן.
אותו החבר תמיד חצי בתור בדיחה חצי ברצינות היה אומר שיש לי הפרעות אכילה. פעם הייתי מאוד רזה והייתה בערך שנה שאכלתי רק פירות וירקות אבל אם כבר יש לי הפרעה פסיכולוגית אז זו הפרעה מסוג אחר, אני לא האדם הכי נורמלי שאפשר לפגוש.
מה הקשר המקרי עם אישיויות שהן בין שאר התכונות גם בעלות הפרעות אכילה אומר עלי? אני מרגיש אשם בלי סיבה.
(זה אירוני לשלוח שאלה כזו ביום כיפור אך אבקש להתעלם מצירוף המקרים)
תודה מראש וגמר חתימה טובה :)
שלום לך.
איני יודעת למה כוונתך בכך שאתה לא האדם הנורמלי ביותר שאפשר לפגוש אך לשאלתך, במקרים רבים נושאים רגשיים לא פתורים מתגלגלים לכדי סימפטומים בתחום האכילה: רגשות, קונפליקטים ותחושות שאין לנפש דרך לבטא במילים מחפשים דרך לבטא את עצמם ו"בלית ברירה" מספרים את סיפורם דרך הגוף, בין היתר דרך נושא האכילה.
במובן זה, לפעמים גם כאשר אין הפרעת אכילה פורמלית העיסוק בנושא האכילה משקף קושי רגשי שאינו מודע וברור מספיק.אם אתה חושב שזה המצב אצלך, אני ממליצה לפנות לטיפול פסיכולוגי שיסייע לך להבין ולעבד את התחושות כך שלא יבואו לידי ביטוי בסימפטומים של הפרעת האכילה, או בסימפטומים אחרים.
ליטל
