היי,
יש לי חברה טובה מאוד שאני חוששת שהקשר בינינו הפך לתלותי. חברה שלי היא אדם טוטאלי ונאמן מאוד, מהסוג שמפתח קשרים רגשיים עמוקים וקרובים מאוד. יש לנו קשר פתוח וטוב מאוד, ממש לא מהסוג הקלאסי שמתארים קשרים תלותיים, ז"א לשתינו עוד חברות קרובות וטובות, לא מעיק, לא אומרות בכלל אחת לשנייה מה לעשות, לא משתפות בסודות של אחרים וכל מיני כאלה. ובכ"ז אני מרגישה שהקשר הזה הופך למשמעותי מידי.
למה אני מתכוונת? אנחנו ממלאות אחת אצל השנייה חסרים, שתינו לא בזוגיות כרגע, ובבית אין לנו כל כך עם מי לדבר, כך יוצא שאנחנו המון יחד, מדברות שעות כמעט כל יום, כמה פעמים ביום, משתפות המון, לפעמים נמצאות יחד כמה שעות וכשנפרדות עוברות לטלפון..
אני בטבעי ממש לא נוטה לתלות. אם כבר ממש להיפך. מגיעה מרקע משפחתי קשה שכתוצאה ממנו די נסגרתי רגשית בפני אנשים, ובשנים האחרונות השתחררתי מזה. היא אחת האנשים הבודדים שאני באמת משתפת ומרגישה שבאמת מבין ונמצא כאן בשבילי. ולכן כשחשבתי בתחילה שהקשר הופך לכזה חשבתי לעצמי שאני פשוט אף פעם לא באמת שיתפתי בכנות במה שקורה איתי.
היא תורמת לי לחיים מאוד, אבל ברור לי שהייתי מסתדרת גם בלעדיה, אני לא חרדה איך אסתדר בלי למרות שהיא ממש חשובה לי, ואני חושבת שיש תחומים בהם היא מוצלחת יותר אבל מנגד יש שאני מוצלחת יותר. לעומתי, היא אומרת לי הרבה פעמים איך היא תסתדר בלעדי ומדגישה לי כל מיני תחומים בהם אני טובה יותר.
חשוב לציין שלה יש נטייה לפתח קשרים בעלי תלות הדדית, אני יודעת על 2 קשרים שלה שחברות חתכו בגלל הסיבה הזו, אבל שם גם הצד השני היה תלותי.
דבר נוסף שחשוב לציין שהיא עברה פגיעה מינית בעבר ומטופלת. (קראתי פעם שיש נפגעות שחשות צורך לשתף בכל מה שקורה איתן כל הזמן, זה נכון? כי היא ממש כזאת)

האם בהכרח זהו קשר תלותי? האם יש דרך להפוך אותו לחברי בלבד? הרי כל קשר חברי טוב באמת חשוב לך ואתה לא מבין איך תסתדר בלעדיו. האם שיחה איתה בנושא תעזור? ואם כן מה חשוב להעלות בה?
אני אוהבת אותה, היא חשובה לי ותורמת לי, אני לא רוצה לפגוע בה אבל כן מרגישה שהמצב הזה לא נכון לא לי ולא לה, ושאולי במובן מסויים גורם לשתינו לחוש פחות בצורך בזוגיות.
תודה