ליטל - תודה על המענה. לא הבנתי בתשובתך מה הכוונה ״ קשה להרגיש שלפסיכולוגית יש סבלנות .. שההחלמה אינה משולמת ״ - האם אין ציפייה למטפל שההחלמה תהיה מושלמת ? האם בדיכאון : מושלם = יציאה מהמצב הדיכאוני וזהו ?
וממה נובע : ״קושי להיפרד לגמרי מהמצב הדיכאוני המכאיב אך המוכר״ - למה זה קורה ?
ושוב תודה ..
שלום לך.
ראשית, אם הדברים עוררו בך עניין, אני מציעה לבדוק אותם יותר לעומק בתוך הטיפול שלך כדי לאפשר מענה אישי ומותאם יותר, ולא התייחסות כללית.
מעבר לכך, לשאלתך הראשונה- התכוונתי בדבריי שהרגשתי בדברים שכתבת שאת חוששת לאכזב את המטפלת ומגבילה את דברייך בשל כך, וחבל. הרגשתי- ואולי לא צדקתי- שאת חוששת שלמטפלת יש פנטזיה "לתקן אותך" בעוד שבפועל, אני מאמינה שלמרבית המטפלים יש הבנה של מורכבות הדינמיקות העומדות בבסיס המצב דיכאוני. הכוונה אינה שתמשיכי תמיד לסבול, אלא שהנפש היא מורכבת ודינמית, ולא תמיד עושה מעבר נקי בין "חולי" ל"החלמה".
לשאלתך השניה, אני חושבת שהשגת שינוי נפשי חיובי היא תמיד לא רק נחשקת אלא גם מעוררת חששות מאחר והנטייה האנושית היא להיצמד למוכר, שמקפל בתוכו את סגנון החשיבה והיחסים המוכרים. במובן זה אני חושבת שלפעמים הפרידה ממצבי קושי היא מורכבת, כאשר יש חלקים בנפש שדוחפים לשינוי וחלקים אחרים שדוחפים לשימור. בכל מקרה, כאמור, אם משהו בדברים אלו נוגע בך אני חושבת שכדאי לבדוק אותו באופן אישי יותר, ולא להישאר רק ברמה התיאורטית שמתאפשרת בפורום.
ליטל