היי,
הכל שחור, רע, כואב.. לפני שנה איבדתי את החתולה שלי, בת משפחה במשך 15 שנים והיום נודע לי שהתוכי שלי גם הוא איננו יותר אחר 10 שנים שהוא היה איתנו.
אני לא מתמודדת טוב עם מוות, היה לי מאוד קשה לתפקד אחרי מוות החתולה שלי ועכשיו זה. עברתי לגור במדינה אחרת, לבד, אין לי לאן לפנות. אני מרגישה חסרת אונים, כאילו כל העולם מתמוטט אלי. עצם המעבר מאוד קשה לי (אני לבד, אין חברות ואין משפחה) ועכשיו החדשות האלה.. לפעמים אני מרגישה צורך לפגוע בעצמי (מעולם לא פגעתי) אני לא פועלת לפיו אבל הדחף כך כל חזק שאני מבינה שאני טובעת. אני לא מצפה לעזרה ממך, עצם הכתיבה משחררת המון.
אני לא חושבת שיש משהו שיכול לעזור, בכל מקרה תודה על ההקשבה.
שלום לך.
אני משתתפת בצערך.
אבדן של חיית מחמד הוא אובדן של ממש, לפעמים אובדן של קשר יקר ערך בפשטותו ובחום שהוא מציע. אני כמובן יכולה להבין גם כמה מקשה ההתמודדות עם האובדן כאשר את לבד- גם ברמה המציאותית וגם בתוכך, בתחושה שאי אפשר לעזור ואין עם מי להיות.
למרות שכתבת שאת לא מאמינה באפשרות לעזור, אני מציעה לך לשקול בכל זאת פנייה לטיפול פסיכולוגי, בין אם כבר פנית בעבר ובין אם לא. מעבר לשינויים- המפתיעים והדרמטיים לעתים- שטיפול יכול להביא איתו, עצם קיומו של קשר יכול לקל בצורה משמעותית. הגירה ואובדן הם שניים מאירועי החיים המטלטלים ביותר, ואני נוטה להאמין שקשר בו יהיה לך מקום יכול להקל על ההתמודדות.
ליטל
.jpeg)
