כל תקופה מסויימת אני שוקע ללופ כזה שנמשך כמה ימים או שבועות ובו אני מרגיש שנאה עצמית , חוסר אונים , לא שווה , אין לי מה להציע . מתקשה ליצור שיחות או לדבר עם אנשים קרובים או אנשים בכלל,
לא מאפשר לאף אחד להתקרב אליי , לדבר איתי יותר משתיי מילים.
מרגיש כאילו אני בתוך בור חשוך ושאף אחד לא יכול להבין אותי.
לא מאמין בעולם לא מאמין בעצמי , שונא את כולם.
הכל נראה מלאכותי וחסר טעם.
לא מאמין לאף אחד כי כולם נראים לי מונעים מאינטרס.. שום דבר לא נקי וטהור.
הייתי רוצה להעלם , להתבודד עד שתעבור המועקה הזו.
כאילו ממתין ליום שכבר אלך מהעולם המזוייף הזה.
שלום לך.
כפי שאתה מתאר, חוסר האמון בעולם, השנאה העצמית ותחושת חוסר הערך אינם מציאות אובייקטיבית אלא תחושה, חוויה פנימית שיכולה להתקיים או להתפוגג בתקופות שונות. בהתאם, אני מאמינה כי תקופות מלאות סבל אלו אינן חייבות לחזור שוב ושוב בחייך. בדרך כלל, תחושות מסוג זה נובעות מחוויות רגשיות אשר לא זכו לעיבוד רגשי מספק ולכן הן ממשיכות לצוף, להציף ולגרום סבל רב. באמצעות טיפול פסיכולוגי ניתן במרבית המקרים לעבד באופן מעמיק את מקור התחושות וכך, לאט לאט, גם להיפרד מהן ולייצב תחושות חיוביות יותר, ולכן ממליצה לך לפנות לטיפול.
ליטל
