לאחרונה שיתפתי חברה בדברים לא טובים שקרו לי בעבר. ואולי בגלל שלא לגמרי מצאתי אוזן קשבת, ואולי בגלל שזאת פעם ראשונה שסיפרתי את זה ככה, אני מרגישה מעורערת מאוד.
אני אפילו לא מצליחה להסביר לעצמי מה לא בסדר. לפעמים אני שמחה ומאושרת ואומרת כל זה מאחורי, ולפעמים אני פשוט מרגישה שאני בחיים לא אצא מיזה.
יש לי תחושה כללית רעה מאוד מאוד. מן מצב חסר תקווה כזה, אבל לא מדויק. כאילו אני מוצפת ריגשית, ופשוט רע לי. רע לי מאוד מאוד מאוד. אני לא יודעת איך לפתור את זה. אני כבר לא רוצה להדחיק, אבל אני לא מסוגלת לחיות ככה.
אני רוצה להפטר מכל הדברים האלה ושלא יחזרו יותר בחיים. שלא ישליכו על החיים שלי אחר כך ויתבטאו במה שאני עושה. אני פשוט רוצה להסיר ממני את המטען הזה שאני אפילו לא יודעת להגדיר אותו ומה מפריע לי בו ולא להרגיש בו יותר. אני מריגשה פשוט מעורערת נפשית וחולת נפש אני לא רוצה להרגיש ככה יותר בחיים לא להגיע כל כך נמוך ברגש.
שלום תמר.
כפי שאת מתארת באופן נבון ורהוט, חוויות עבר קשות ומכאיבות אכן נוטות להשפיע על מהלך החיים כאשר אינן זוכות למענה ראוי. נשמע שכרגע אותן חוויות עבר מציפות את נפשך ודוחקות בך להתמודד איתן, ואני חושבת שלמרות התחושה הרעה שנלווית לכך, כדאי להתייחס לכך לא כאל התפתחות שלילית אלא להיפך, כהזדמנות. נשמע שהנפש שלך קוראת לך לעבד ולהתמודד עם אירועי העבר וזו אכן הזדמנות חשובה וטובה לסגור פצעים פתוחים ולהמשיך הלאה פחות פצועה, כואבת ומצולקת. לכן, אני מציעה להרפות מהמילים הקשות בהן את משתמשת כלפי עצמך ולפנות לטיפול פסיכולוגי בו אפשר יהיה לעבד את אירועי העבר ולשחרר אותך מהשלכותיהם השליליות על הרגשתך בהווה.
ליטל
.jpg)
