נשמע תנאי תמוהה, ביחוד שכל בר דעת בתחום מבין שמרכז הטיפול טמון במערכת יחסים והאמון בין המטפל למטופל תהליך ארוך, ביחוד לאדם שסובל מקשיים כמוני.
אז מה פתאום הדרך היחידה עבורי לקבל טיפול של פעמיים בשבוע אחרי שנתיים, יהיה לעבור לקלינקה ציבורית עם מטפל אחר ? או מעבר לטיפול פרטי.
הרי ההיתי אמור לצפות זאת בתור מטופל שאני אגלה על עצמי מה שלא רציתי לדעת ואבקש טיפול אינטנסיבי יותר ?
וכמובן שלא יכולתי שלא לצאת עם התחושה של כאילו הטיפול של פעמיים שבוע יבוא בא על חשבון אחרים

קשה לי לקבל את ההיגיון שבזה, אני מבין שקופת חולים לא אוהבת לשלם, אבל האבסורד שפגישות של פעמיים בשבוע אינם אומרות בהכרח שקופת חולים במצתבר תשלם יותר על הטיפולים שלי,
ובכלל יכול להיות שפעמיים בשבוע היו רק מאיצים את הטיפול שבין כה וכה נמשך....
ואם מכלילים את זה על כל המערכת בריאות הנפש בישראל, אולי זה היה חוסך למדינה בחיי אדם, כסף באישפוזים וצרכים של מטופלים אחרים שהיו יכולים לקבל את אותו המענה במקום....
ומי מחליט מתי יש הצדקה טיפולית ?
שהמטופל יודע לצעוק יותר, או רק שהוא בחוסר תפקוד ?

עוד יותר מכעיס אותי, שאני קורא באינטרנט באנגלית בפורטלים ופורמים בתחום הפסיכודינמי, ואני מגלה דווקא פגישות של פעמיים בשבוע זה לא בקשה מופרכת, ולמעשה זה די נפוץ בעולם הפסיכודינמי,
ויש הטוענים שפגישות של פעם בשבוע הינם רק לנוחות של קופות החולים/חב' ביטוח, פסיכולוגים, ולא לתהליך הטיפולי כשלעצמו.
וגם כמובן שנשלל ממני לראות את המטפלת שלי פעם נוספת בשבוע אפילו באופן פרטי, או בתעריף מוגבר, אופצייה שההיתי מוכן לה....

אז אני חושב לעצמי בצורה היפותתית שאם ההיתי יודע בתחילת הטיפול מה שאני יודע עכשיו, אולי מלכתחילה הייתי פונה לטיפול פרטי,
אך ברור שלא הייתי יכול לדעת זאת לפני, ובתור חייל קרבי משוחרר טרי מהצבא (כשהתחלתי את הטיפול)
לדעתי אין הרבה שהיו מתחייבים לטיפול פסיכולוגי פרטי ועוד בפעם הראשונה בחייהם, ללא סביבה תומכת, ושהם לא יודעים "בכלל למה הם נכנסים", "ורק בקושי מעיזים להתנסות."

ולדעתי שקופת החולים מאשימה אותי שאם אקבל טיפול של פעמיים בשבוע זה יבוא על חשבון מטופלים אחרים,
זה חוצפה או נבזות, ובגדר הסחת דעת, ותירוץ לכסות על הכשלים והלקויות של המערכת - ומנותק מלהיות הוגן.

נכון אולי הפחד הזה "מתקרת זכוכית" ושאני מתנוון ושהחיים זולגים לי מהידיים הוא השלכה ולא פחד ראציונלי,
וגם להיפגש פעם בשבוע זה אפקטיבי, אבל כרגע זה ההרגשה שלי, שאני הולך איתה יום יום לעבודה ולישון, ומעיקה עליי.
פרט שמצדיק התייחסות....

אני מתנצל על הפוסטהארוך כל כך,
תודה אם החזקתם מעמד עד כה, אני ממש מעריך את זה....
מעניין אותי לשמוע האם עוד מישהו נתקל באטימות כזו של הקופות חולים עם "הרפורמה "החדשה בתחום בריאות הנפש ?
אני מאוד מתוסכל, ולא יכול שלא להרגיש כמו ששמו לי רגל, ואני משלם מחיר על "טעות" שבחרתי לקבל טיפול דרך הרפורמה ולא בצורה פרטית שלא יכולתי לצפות.

והשורה התחתונה בעצם היא שאם אני ארצה טיפול פסיכודינמי פעמיים בשבוע אצטרך להתחיל מחדש, עם מטפל/ת אחר/ה באופן פרטי או בקליניקה ציבורית,
"כאילו שנתיים הלכו לפח"...