שלום ים.
אני מצטערת לשמוע שאביך עדיין מאושפז, ומבינה שלא קל לך.
כפי שכתבתי לך בעבר, לצערי אין "קסם" להרמת מצב הרוח- את דואגת לאביך וכואבת איתו ובמובן זה הרגשות שלך הם טבעיים. לצד זאת, כדאי להזכיר לעצמך שמה שאת מרגישה זה לא בהכרח מה שהוא מרגיש- האם יכול להיות שהוא סובל פחות ממך, ובמובן זה שהקושי שאת חווה מייסר אותך לחינם?
מעבר לכך, אני מציעה שוב לנסות למלא את היום שלך בכמה שיותר פעילויות מסיחות דעת, ולנסות להיות לצד בני משפחה או מכרים שיתמכו בך. בעת הצורך, ניתן להיעזר בצ'טים של תמיכה נפשית.
לגבי ספרי עזרה עצמית, את יכולה להיעזר ב"באושר ובאושר" של טל בן שחר או בספרים רלוונטיים של מכון פסגות- http://psagot.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA%D7%A0%D7%95/

שתהיה החלמה מהירה ,
ליטל