שלום ליטל
אני מטופל אצל פסיכולוג קליני, עוד מעט שנה.
מחובר למטפל ובדרך כלל מצליח לשתף ולהיפתח ואפילו מרגיש שמתחילים שינויים מסוימים בכל מיני היבטים בחיים שלי.
יש עניין שקשה לי מול המטפל, והוא המראה החיצוני שלו.
אני כל הזמן עסוק בהשוואות בינו לביני, מדמיין אותו עם נשים שחושקות בו על המראה הנאה ועל כך שהוא מטפל ויש לו כל מיני תכונות שנשים אוהבות ואני נראה סביר. נשים לא מתעניינות בי.
מה אפשר לעשות? קשה לעצור את זה. זה מגיע למצב שמגביל אותי בטיפול ומבייש אותי לדבר אתו על זה.
וכן, כי אני יודע שהוא יתרשם מזה וזה יעלה לו את האגו שכנראה קיים גם בו וזה רק יגרום לי לקנא יותר, וחוץ מזה זה לא יעזור לשתף אני לא חושב שזה יפתור את ההרגשה הזו ולא יהפוך אותי לבחור נאה ונחשק.
תודה רבה
שלום רועי.
היחסים והתחושות המתעוררים בין מטפל למטופל הם היבט משמעותי מאוד בתהליך הטיפולי, מאחר ופעמים רבות הם משקפים דפוסי יחסים עמוקים הטבועים בנפשו של המטופל (ובדרך כלל יש להם קשר ישיר לקשייו הרגשיים והבין אישיים). במקרה שלך, למשל, דרך נושא הקנאה אתה מתאר היבט ביחסים הממוקד מאוד באגו- למשל, המחשבה שהמטפל לא יוכל להתחבר לכאבך ולחשוב איתך על משמעותו, אלא רק יתענג על ה"מחמאה" ובכך יקטין אותך עוד יותר.
חשיפת תחושות אלו בטיפול, למרות המבוכה, יכולה להיות משמעותית מאחר והיא מאפשרת גישה ב"זמן אמת" לתכנים נפשיים משמעותיים ומכאיבים ולכן אני ממליצה לך בחום להעלות אותם בטיפול. יתכן שתופתע לטובה מתוצאות של שיח ישירה עליהם.
ליטל