שבוע טוב ,
אני מאמינה ומבינה שאי אפשר לעזור לבנאדם שלא רוצה או יכול לעזור לעצמו ,
במקרה שאני רוצה ייעוץ בו , מדובר במישהי שהיא מאוד חכמה ואינטיליגנטית
ומוכשרת אבל גם מאוד לא מחוברת למציאות ואני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל להסביר אותה ומה יש לה .
בעיקר חרדות, פחדים, קנאות על גבול ההרס, חוסר רצון להיות חלק נורמטיבי בלחיות לקום בבוקר ללכת לעבוד , להחזיק את עצמך.
נטייה להיות "חולה" כל פעם שמשהו בחיים שלה לא מסתדר והגוף כנראה מפרש את הנפש החולה ויוצר סימפטומים שבאמת קורים.
קיצר סלט יווני עם הרבה מלח .
מה עושים? איך מדברים?
אשמח לייעוץ עזרה או כל דבר שיעזור לכוון ולהתנהל נכון וכראוי למצב כזה
ומה שכתבתי על קצה המזלג .
תודה
שלום נועם. לצערי, אין "טיפ" או דרך ספציפית להנעת אדם לפנייה לטיפול, מלבד שיקוף של המצב כפי שאת רואה אותו. שיקוף חוזר של האופן בו המכרה בה מדובר הורסת לעצמה, מעמדה אמפתית המאזנת בין דאגה לבין קבלה שלה, מעודדת בדרך כלל דיאלוג קשוב ופתוח בו ניתן לשתף באופן כנה בתחושה כי יש צורך בטיפול. כדי לא להעמיס יותר מדי ולעורר התנגדות, כדאי להמליץ תחילה על טיפול פסיכולוגי ולא תרופתי, ולהדגיש בעיקר את יכולתו של הטיפול להביא להקלה משמעותית בסבל. ליטל