עברתי לפני המון שנים טרואמה באשפוז והרבה שנים אני מטופלת דווקא בקופת חולים ולא במקום כמו בתי חולים וכו ואני מקבלת תרופות,אבל שאני רבה עם אחי או ההורים שלי או עם דודים שלי ומזכירים לי את האשפוז והטראומה שעברתי אני נכנסת עוד יותר לעצבים ועונה בצורה לא יפה רק בגלל הטראומה שעברתי זה עושה לי דפיקות לב של עצבים ואני עונה יותר. במילים לא פיזית חס וחלילה ולא בקללות אלא במילים. קשה לי להירגע באותו רגע וזה ממשיך לריב סוער. לא משנה מי מהמשפחה מזכיר לי את זה.בנוסף אחר כך אני נכנסת לדיכאון למה עניתי להם בכלל ורוצה לחזור לעצמי אחרי שאני נרגעת אבל בגלל זה שאני עונה להם קשה לי להשתלט ולא לענות בכעס. אני לא עובדת כרגע אין לי תעסוקה אני מחפשת תעסוקה גם המזג האוויר משפיע ואני הרבה בבית אני גרה עם ההורים ורציתי לשאול מה אני יכולה לעשות כדי לקום רגועה בבוקר עם תעסוקה מה לעשות כדי שיהיה לי קל לקום גם בלי עבודה כרגע או התנדבות כי כרגע אני לא מעוניינת עברתי גם משבר בזמן האחרון בסך הכל אני מטופלת בתרופות בקופת חולים. אני רוצה לצאת מכל הכעס והדיכאון ולחיות חיים אופטימיים ושמחים. איך עושים את זה? אולי בטיפול פסיכולוגי.וגם עם עצמי?
שלום יעל.
כפי שעולה מדברייך, את זקוקה לעזרה ואוזן קשבת שיסייעו לך לשאת טוב יותר את הקונפליקטים והאתגרים אותם את פוגשת בחיי היום יום. כאשר יכולות אלו טובות יותר, ויש יותר יכולת להרגעה עצמית, יש בדרך כלל גם יותר אנרגיות ותחושות טובות. לכן, ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי בו תוכלי לקבל הכוונה ברכישת מיומנויות אלו ומקום להיתמך ולקבל בו מקום לרגשותייך וקשייך. במקביל, אפשר להיעזר גם בספרי עזרה עצמית מתחום הפסיכולוגיה החיובית.
ליטל
