שלום רב , סבלתי מדיכאון לפני כשנה . לאחרונה פניתי לפסיכאטר שלי מחשש שאני תקועה ולא ממשיכה לצמוח למעלה וגם עקב נסיגה במצב רוח.
הוא אבחן שאני עצובה והחליף לי את הכדורים.
העניין הוא שאולי אני בן אדם פשוט עצוב או פשוט דיכאוני ואין יותר מידי מה לעשות עם זה . כי איך יתכן שכבר תקופה מאוד ארוכה אני נמשכת לעצבות היא מכריעה אותי . יתכן שבעבר פשוט ידעתי להלחם בה אבל מאז הדיכאון כבר אין לי כוח להלחם יותר ואז אני נותנת לה להשתקע בתוכי.
שלום לך.
אנשים רבים הסובלים מאפיזודה של דיכאון או מדיסתימיה (תחושת דכדוך מתונה אך מתמשכת) מתקשים להבחין בין הסימפטום הדיכאוני לבין ההיבט האישיותי אך בפועל, במרבית המקרים ניתן לשנות חלק ניכר מה"רכיבים" הדיכאוניים- דפוסי החשיבה, היחסים וההתנהגות היוצרים ומשמרים את הדיכאון. במובן זה, אני חושבת שלא כדאי למהר להסיק שאת דיכאונית באישיותך לתמיד.
ציינת בדברייך שאת נעזרת בטיפול תרופתי, אך אני חושבת שחשוב לשלב גם טיפול פסיכולוגי שיוכל לסייע בבידוד הרכיבים האישיותיים, עיבוד שלהם ועבודה עליהם. התרופות אמנם יכולות להקל על עוצמת הדיכאון אך הטיפול הפסיכולוגי הוא שיכול להביא לשינוי הדפוסים האישיותיים הקשורים בדיכאון ולכן לא הייתי מוותרת עליו.
ליטל
.jpeg)
