שלום,
ההורים שלי לא בקשר טוב גרושים ודווקא עם אמא שלי שיש קשר טוב יותר הרבה פעמים מוביל אותי לכעס נורא גדול ורצון לפגוע ולהכאיב לה.. אז במילים זה לא ממש עוזר היא סוג של ראש בקיר אז אני פשוט חותכת ולא עונה לשיחות ונעלמת..
הבעיה שיום יומיים זה נסבל אך ברגע שאני רואה עוד ועוד שיחות מאמא שאיני עונה להם אני מתמלאת בכאב בעצמי.. בתחושה של סטרס שמשהו משמעותי מאד חסר, בעצבות כבדה וירידה בכוחות כאילו משהו נכנס למצב הישרדותי- כמה שפחות לחשוב ורק לפעול בחיים בלי לחשוב על רגש , על אחרים
אמא שלי אף פעם לא מרוצה, היא אמא טובה סהכ אבל לא משנה מה נעשה היא לא מרוצה, משהו בה דפוק בלי קשר אלינו.. כל פעם יש לה כמה מילים ששוב מפרקות הכול, ובין כה הדבר הזה עדין
לא לבוא לארוחת שבת, להתנתק ממקור תומך עוד תקופה של נתק מי יודע לכמה זמן :(
שלום עופרה.
נשמע מדברייך שאת נעה בין תחושה קרובה, חמימה, צמודה ותומכת שאולי הופכת "חונקת" מדי לבין נתק וכעס שהם אולי הדרך היחידה שלך לזוז מקרבת היתר לאמך שגם יכולה לבקר אותך ולפגוע בך. לא קל לשנות דינמיקות אלו ואת עצמך מתארת כי ה"פתרון" המתנתק אינו יעיל לאורך זמן ולכן, אני מציעה לפנות לטיפול פסיכולוגי שיסייע להבין טוב יותר מה קורה לך ואיך לפתח מרחב מתאים יותר ביחסים עם אמך. במרבית המקרים, עיבוד והבנה של דינמיקות מסוג זה מביאה הן לשיפור הקשר והן לשינוי ושיפור בתחומי חיים נוספים.
ליטל
