ליטל שלום
אני אם יחידנית מבחירה לילד בן 14 שנים. בכל תקופת האמהות לא חיפשתי זוגיות ואילו עכשיו אני מתחילה לחפש זוגיות ולצאת לדייטים. הבן שלי מקבל את זה מאד קשה. אני מבינה כמובן את החששות שלו, ומנסה להסביר לו את הצרכים שלי ושזה כמובן לא יפגע כהוא זה באהבתי אליו. ובכל זאת הוא מאד מוטרד מכך, ובעיקר לדבריו קשה לו לחשוב על כך שיהיה כרוך בכך סקס, שכן בגילי זה כבר "לא מתאים" וכן הוא חושש מכך שגברים ינצלו אותי ויקרה לי משהו רע....
איך לדעתך עלי להתייחס לנושא? מה לומר לו כדי להרגיע אותו?
תודה מראש.
שלום נתנאלה.
ראשית, משמח ומרשים שהקשר עם בנך קרוב ומאפשר שיח כנה ואינטימי כל כך.
נשמע שבנך מזהה ברגישות ובדיוק כי אתם נמצאים בתקופה של שינוי: הוא נכנס לגיל התבגרות, את פנויה יותר לקשרים זוגיים ושינויים אלו מביאים איתם גם שינויים בקשר ביניכם. באופן טבעי, הוא מגיב לשינוי המתקרב בחשש ובניסיון להשאיר את המצב כפי שהוא. במובן זה, נשמע שאת עושה טוב כאשר את נותנת מקום לחששות שלו אך לא מונעת מעצמך את המשך החיפוש הזוגי.
במסגרת השיח ביניכם, אני מציעה לתקף ולתת מקום לכך שאכן מתרחש שינוי, להביע הבנה ואמפתיה לחששות שלו אך בו זמנית- להדגיש את האמון שלך בחוזק הקשר שלכם ולכן גם ביכולתכם להישאר קרובים לצד השינויים. במקביל, חשוב לשים לב שאת מאפשרת גם לו ולא רק לך לגדול ולצאת ליותר עצמאות. זהו תהליך מורכב, ובמידה ותרגישי שהוא מעורר חרדה ובלבול עוצמתיים, אני מציעה לפנות להדרכה הורית ממוקדת שתסייע לך לנהל את התליך השינוי באופן הטוב ביותר לך ולבנך.
ליטל