שלום ליטל.
היאוש עוטף, נמאס לי מהכל!
כל כך הרבה שנים של טיפול ועדיין כשקשה ואני שוקעת זה יכול לקחת ימים ושבועות עד שעובר!
אולי אני לא ברת טיפול?
אולי כל כך דפוקה מהיסוד ששום דבר לעולם לא יעזור?
יאוש נוראי!
אין לי כבר חשק וכח, מרגישה שהכל גדול עלי!!!
שלום רותי.
אני מצטערת לשמוע על התחושות הקשות. אני יכולה להבין כמה מתסכל להשקיע מאמצים בטיפול ועדיין לשקוע. לצד זאת, חשוב לזכור שבמקרים רבים הטיפול אינו מתנהל באופן לינארי אלא בתנודות, ושלא פעם ה"שקיעות" הן הדרך של הנפש להמשיך ולספר את הסיפור שלה. במובן זה, עם כל הקושי שכרוך בכך אני חושבת שכדאי להיבהל כמה שפחות מהשקיעות, ולנסות להבין אותן ואת משמעותן בטיפול. העובדה שכרגע יש "נפילות" אין משמעה שתמיד תמשיכי ליפול.
לצד הבנות אלו, חשוב כמובן לבדוק בטיפול האם ואיך אפשר לעזור לך יותר בתקופות אלו.
ליטל
.jpeg)
